זאת הממלכה שלי, ואני הנסיכה.

הרבה זמן שלא עדכנתי.. בעיקר כי לא היה לי מה לעדכן.. או שכן היה לי אבל פשוט לא רציתי. אז כן החלטתי שהיה לי מה לעדכן אבל אל רציתי.

לפני שלושה ימים או ארבעה דודה שלי ילדה תינוקת אבל לצערנו התינוקת מתה בלידה... לא שמחתי אבל גם לא הייתי עצובה.. לא יודעת. אבל כן הייתי רגישה למצב. אני ודודה שלי הדקנו את הקשר בינינו ואני הלכתי לבקר אותה בבית חולים כמה פעמים וכשהיא תשתחרר אני גם יבוא לבקר אותה בבית.

זהו כבר לא כלכך עצוב לנו, וכשהיה לנו עצוב זה היה על דודה שלי. היא כלכך רצתה ילדים, היא כלכך חיכתה לזה...אז כן היינו טיפה עצובים אבל זה עבר, והיא מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב, ואני הולכת לבלות איתה את החופש ולעזור לה בכל מה שהיא צריכה.

החופש כבר התחיל ואני מרגישה שהוא הולך להיגמר. משום מה אני מפחדת להתחיל את השנה הבאה, לא יודעת למה, אבל אני מפחדת. המון ילדים שאני לא יכולה להסתכל להם בעניים.לא רוצה להתחיל את השנה הבאה.. גם מבחינת לימודים וגם כמו  שאמרתי קודם, מבחינה חברתית..

לא רוצה יותר ריבים.. רוצה להשלים עם כולם. לא רוצה יותר שיערבו אותי. נמאס לי.. החופש קצר,הוא עובר לי כמו שנייה וכל מה שאני עושה זה לקום מאוחר לשבת מול הטלויזיה ולטחון.. מידי פעם אני יוצאת החוצה לכמה דקות ואז נכנסת הביתה. 

החלטתי. אני מנסה לעשות כמה שיותר דברים החופש.. לקבוע כמה שיותר דברים לנסוע לכמה שיותר מקומות, לטייל לבלות, להנות!