ניצוצות של תקווה .

אנחנו באמצע הקיץ ליתר דיוק בשיאו , הסתיו והחורף רחוקים מתמיד.

המחשבה על מה שעוד נישאר מהקיץ לא מעודדת במיוחד ,

מה גם שעקב התחממות כדור הארץ בספטמבר ואוקטובר עדיין חם .

אני בן אדם של סתיו וחורף , אני פורחת בעונות הללו ,

יש בהן משהו מקסים שמביא איתו אופטימיות וקסם .

על אף שבספטמבר עדיין חם , בזיכרונות האישיים שלי -

כילדה ונערה כאשר התחלנו את הלימודים ב-1 לספטמבר היה כבר ריח של סתיו באויר ,

והלכנו  לבי"ס עם חולצה דקה בשרוול ארוך , (גרתי בירושלים...)

בזכות הזיכרון המתוק הזה ספטמבר נצרב אצלי בתודעה כתחילתו של הסתיו ,

למרות שזה כבר מזמן לא נכון , וחם בו מאוד ,

אבל לך תמחוק מהמוח שלך משהו שצרוב בו כ"כ חזק .

כל שנה מחדש עם הגשם הראשון אני מתרגשת כמו ילדה קטנה ,

אם אני בבית אני רצה לחלון לראות את הגשם , ולהריח את ריח האויר הנקי .

תודו שגם הבושם עם הריח הכי משכר בעולם ,

לא יכול להשתוות לריח המיוחד הזה של האויר והאדמה לאחר הגשם ,

מדובר בריח מיוחד במינו .

בשנים קודמות כאשר הזיזו את מחוגי השעון בחזרה לשעון החורף ,

גם זה נתן לי תחושה שהסתיו והחורף נימצאים מעבר לפינה ,

אבל השנה כיוון שמחוגי השעון יוזזו רק בסוף אוקטובר ,

התחושה עדיין תיהיה שהקיץ פה .

הייתי נותנת הכל בשביל איזה מבול טוב עכשיו ,

שינקה קצת את האויר , יפתח את הריאות , ויאפשר לנשום נשימה צלולה ועמוקה ,

אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד , ובינתיים הקיץ המהביל החם והלח עדיין פה ובגדול .