ניצוצות של תקווה .

ציפי לבני חדורת-מוטיבציה כפי ש-לא נראתה מעולם ,

כידוע נתניהו מינה אותה לראש-הצוות שלו בעניין השיחות עם הפלסטינים ,

ייתכן ש-יש לה סיבות טובות להיות אופטימית , כיוון ש-היא יודעת דברים-

ש-אנחנו האזרחים הפשוטים לא בקיאים בהם ,

התקשורת עם כל-רצונה הטוב לשתף את האזרח הפשוט-

בפרטי ההליך המדיני המתבשל בימים אלו ,

גם היא לא יודעת הכל , וכיוון ש-ידע זה כוח-

וחסרים לנו פרטים רבים , אין לנו את התמונה המלאה .

יחד עם-זאת מספיק לחיות פה כמה עשרות-שנים על-מנת להבין ,

ש-שלום עם הוא דבר בלתי-אפשרי כאשר אתה שומע ורואה את התנהלותו של-

הצד השני , מהסיבה הפשוטה ש-הם פשוט לא רוצים אותנו פה .

הרי כבר היו מקרים ש-גם אהוד ברק ואפילו אולמרט המתון יותר ,

כבר הסכימו לוותר על המון , והצד השני משך את-ההסכם ברגע-האחרון .

איפה ש-הוא בדיסק האחורי ש-חבוי לנו בראש ,

כולנו יודעים שהולך להיות פה גוש-קטיף 2 אבל גדול ורחב הרבה-יותר ,

אני מפחדת לחשוב איך נעבור-את זה פעם נוספת ,

אני דואגת לאותם אנשים מתוכנו ש-עולמם ייחרב עליהם כאשר יוציאו אותם מביתם ,

תאמינו לי זה לא חשוב אם אתם בצד-השמאלי או הימני של המפה ,

אבל אם תעצרו רגע-לחשוב , הדבר היחיד ש-צריך לעבור לכם בראש הוא :

באיזה עוד מדינה בעולם מגרשים אנשים מבתיהם , זה הרי דבר ש-לא יעלה על-הדעת .

ש-לא לדבר שאחרי מהלך אכזרי ש-כזה התוצאות לא יהיו טובות יותר , אלא ההפך ,

ופינוי גוש קטיף ממחיש לנו את-זה בצורה הטובה ביותר ,

הטילים כבר מזמן לא נופלים רק על שדרות ,

הם כבר מגיעים לאשקלון , אשדוד ומרכז-הארץ .

דרך ארוכה מפותלת ומלאת-מהמורות אנו הולכים לעבור ,

אתה ניכנס לשיחות מדיניות , אבל אתה אף-פעם לא יודע לאן הם יובילו ,

ובעיקר איך הם יסתיימו , והחוסר-וודאות הזה משתק , מאחר ומדובר-

בחיים של אנשים , ובחייה של מדינה .