ניצוצות של תקווה .

הניסיון הפאתטי של ציפי ליבני וג'ון קרי מזכיר המדינה , לזרוע אופטימיות ושמחה ,

לא עובד על אף-אחד מאזרחי מדינת-ישראל , אולי למעט השמאלניים הקיצוניים ביותר .

מה-חלילה צריך לקרות כדי ש-הם יבינו שאנחנו לא הולכים לשלום כי-אם לאבדון ,

הרי-דקה אחרי שנסכים לוותר על-משהו , ייכנסו בנו ללא רחמים , ויזכירו לנו עם יש לנו-עסק ,

וזה-עוד במקרה הטוב , הרי כבר היום כפי ש-התבשרנו נפלה רקטה בדרום ,

והפת"ח הציג לראווה כמה מהטילים שלו נגד-טנקים , בעיתוי ה-"מדהים"

של קיום השיחות היום בארה"ב הרחוקה , וכאילו ש-כל-זה לא מספיק ,

אמר היום אבו-מאזן בעת ביקורו במצרים ש-לא יישאר אף-חייל-יהודי ואף-אזרח יהודי על-אדמתם ,

אז על-איזה שלום מדובר , ולמה אנחנו אמורים להאמין ש-הפעם זה יצליח ?

הגיע הזמן שנפסיק להתרפס בפניי - העולם ונישמור על-כבודנו ,

ש-מיום ליום רק נירמס יותר ויותר .

השיחות הללו עלולות לגבות מחיר-יקר מאוד , הן בחיי-אדם , והן בחייה של מדינתנו ,

אבל כאשר המחיר ייגבה כבר לא יהיה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ,

האסירים המשוחררים כבר יהלכו חופשי מבעד לסורגי-בתי הסוהר ,

והקורבנות שלנו אם חלילה יהיו כבר לא יחזרו לעולם ,

ליבי כואב על מה ש-מתחולל פה , אין בי טיפת-אופטימיות אלא להיפך ,

המון פחד , כאב ודאגה מ-הצפוי לנו בחודשים הקרובים .