ניצוצות של תקווה .

למי שטרם קרא את הכתבה ש-התפרסמה הערב ,

במגזין סופ"ש של אתר "mako" אתן קצת רקע...

כותרת הכתבה היא "לא השתחרר" ,

הכתבה מתמקדת בנועם שליט , שכמעט שנתיים לאחר שובו של גלעד מהשבי , עדיין לא מצא את-עצמו ,

בניגוד ליתר בני-המשפחה ש-כל אחד כבר חזר לעיסוקיו , לימודיו , עבודתו ,

ובראשם גלעד ש-השתקם בצורה מעוררת הערכה וכבוד ,

ובשנה הבאה יתחיל לילמוד במרכז הבינתחומי בהרצליה .

נועם כפי שמתואר בכתבה עזב את עבודתו כמהנדס בחברת "ישקאר" ,

כיוון ש-הרגיש מיצוי מעבודתו שם ,

לאחר שבמהלך חמש-שנות המאבק למען חזרתו של גלעד ,

הוא התחכך עם גדולי-המנהיגים בעולם , עם חומם המלטף של מצלמות-הטלויזיה ,

כל-אלו גרמו לו לירצות לשנות כיוון , למשהו ציבורי-חברתי ,

הריצה שלו למפלגת העבודה לא הביאה את התוצאות הרצויות כי הגיע רק למקום ה-39 ,

ומכאן והלך הוא נעלם מ-אור הזרקורים , אך טרם מצא את כיוונו החדש .

אם יורשה לי לומר , לדעתי האישית הכתבה לא מוציאה טוב את נועם שליט ,

זה נשמע וניראה לא טוב , לדבר על הריק הזה שנישאר לו לאחר ש-היה במרכז העניינים ,

הרי מדובר במאבק להצלת הבן שישב בשבי , ואין מתנה גדולה יותר מחזרתו ,

אז קשה לי להבין איך אפשר לדבר על ריק , כאשר מדובר בעולם ומלואו שהילד חזר ,

הרי הוא לא היה מול מצלמות בנסיבות משמחות , ולא נסע בעולם לטיולי-נופש ,

כי אם בנסיבות קשות והרות-גורל כדי להציל את בנו .

כמובן ש-אין לשפוט אדם ש-עבר חוויה קשה כזו ,

אבל יש משהו ש-גורם להרגיש לא נוח כשקוראים את הכתבה ,

אני בטוחה ש-כאשר יתחילו להתפרסם תגובות הטוקבקיסטים ,

הרוב הגורף לא יהיה בעדו , כי זה באמת לא נישמע-טוב .

אנחנו מדינה מוכת אסונות ומקרים כואבים ,

ואוי-לנו אם כל-אחד שמתראיין בטלויזיה או עומד ונואם על-במה ,

בהקשר לאסון כואב ש-קרה לו , יתחיל לאהוב בנסיבות הללו את אור-הזרקורים ,

וירצה להישאר שם ...זה ממש יהיה מעציב אם זה יהיה כך .

לא נותר לי אלא לאחל-לו שימצא נישה ותחומי-עיסוק מעניינים ,

והעיקר שיהנה מגלעד ומשאר בני-משפחתו .