ניצוצות של תקווה .

הטבח הנוראי המתרחש בסוריה והשימוש בגז כלפיי אוכלוסיה אזרחית ,

לא יכול שלא להזכיר את שהתרחש לפני שבעים שנה , כלפיי העם היהודי .

לעובדה שהעולם לא למד דבר מאז , ולא הפיק לקחים , התייחסתי בפוסט אחר שלי .

ההתייחסות שלי בפוסט הזה מכוונת לכל אותם אלו הטוענים ,

שההשוואה עם השואה אינה במקומה , דבר שאינני מסכימה איתו לחלוטין !

בסופו של יום בשני המקרים מדובר ברצח של אנשים על לא עוול בכפם ,

נשים , ילדים זקנים וטף , והעולם עומד מנגד ולא עושה דבר , חוץ מלגנות את הנעשה .

המספרים אינם אותם מספרים , אך יכולים להגיע במהלך הזמן להיות קרובים ,

מה גם שההשוואה המספרית לא מגמדת ולו במעט את עצם העובדה ,

שרצח עם הוא רצח עם , ולא יכול להיות שיקום מטורף חסר שפיות ,

יבצע את מעשיו האכזריים ללא גבולות , והעולם יפחד מלהכניע אותו , עקב איומיו .

ההיסטוריה לא תסלח לעולם שעמד מנגד , ידע ושתק ,

וגם אותנו שידינו כבולות יותר משאר העולם בגלל שמדובר במדינת-אויב ,

גם אותנו תישפוט ההיסטוריה , על שלא דחפנו ולחצנו על העולם לקום ולעשות מעשה .

אינני מבינה מדוע יש התלהמות של חלק מהאנשים כלפיי ההשוואה לשואה ,

אין צורך בלעשות תחרות מי סבל יותר , ומי היה מסכן יותר ,

שואה יכולה להיות במימדים קטנים יותר או גדולים יותר ,

אבל עצם הטבח הוא טבח , ואם ההשוואה היא זאת שתידחוף סוף סוף את העולם להגיב ,

הרי שמדובר בהישג גדול , הצלת עם שלם מאבדון , מידיו של מטורף .