ניצוצות של תקווה .

רק נס צריך לקרות , בכדי שלא יגררו אותנו לסיפור עם סוריה .

כבר ברור לכולם ש-אובמה יתקוף , וכפי ש-כבר כתבתי בפוסטים קודמים ,

העולם חייב להתערב בנעשה בסוריה , ולהפסיק שם את ההרג .

מה ש-מפחיד אותי זה האיומים של מדינות האויב נגדנו ,

מדובר באויב אכזרי ללא גבולות , ש-רק מחכה להתעמת איתנו ,

אז הזדמנות ש-כזאת הם בטח לא יפספסו ...

האמת , אני לא מתביישת להודות , אני די-מפחדת ,

המתח הזה מ-הלא נודע , ומה יוליד יום , מעורר אצלי חששות עמוקים .

ברור ש-אני ממשיכה בשגרת-יומי , אבל יש איזה עננה מעל ,

ש-מזכירה לי ש-משהו לא טוב צפוי אולי להתרחש .

לא משנה כמה אנחנו למודי מלחמות , תמיד החששות עולים ,

כאשר העימות הבא ניראה באופק .

מה-גם ש-לצערנו חוקי המשחק השתנו , ולא לטובה ,

פעם העורף לא היה בחזית , והיום כן , היום העורף הוא החזית , וזה הופך הכל למסובך יותר .

אני יודעת ש-יש לנו צבא חזק ו-כל-יכול , ואני סומכת על צה"ל לגמרי ,

אבל במקביל אי-אפשר להתכחש לעובדה ש-גם האויבים שלנו התחזקו-

במרוצת-הזמן , והם עלולים לפגוע בנו , גם אם אמצעי-הלחימה שלהם-

פחות מתקדמים , ופחות משוכללים .

תמיד אני משתדלת לסיים את הפוסטים שלי בנימה אופטימית ,

והפעם אני לא מצליחה לעשות את-זה ,

כניראה ש-הפחד משתק , ומעברו השני לא ניתן לראות דבר -

כי הוא תופס כזה נפח של מקום , כאילו מ-לבדו כלום לא קיים יותר !