ניצוצות של תקווה .

קרה לכם ש-מתוך אינטואיציה פנימית , הלכתם ועשיתם מעשה כלשהו ,

ש-עם הזמן התגלה כדבר כל-כך נכון וחכם לעשותו בעיתוי הספציפי ש-בחרתם ?

לי זה קרה מספר-פעמים , הנה כמה דוגמאות ש-חולפות כרגע בראשי ...

לפני מספר-שנים התקשרתי לביטוח-לאומי כדי לבדוק אם יש לי חוב כלשהו ,

על כמה חודשים ש-לא עבדתי בהם , ואשר במהלכם לא שלחו לי שובר-לתשלום .

המוקדנית אכן אמרה לי ש-קיים חוב כלשהו , וכיוון ש-אני יזמתי את השיחה ,

אזכה להנחה מסויימת , ואת היתרה ישלחו לי בצורת שובר לתשלום , ואכן כך היה ....

לא עברו מספר-חודשים ובמקום העבודה ש-עבדתי באותה תקופה ,

היו קשיים כלכליים , ההכנסות ירדו מאוד , ולא היתה ברירה אלא לפטר עובדים ואני ביניהם .

בפעם הראשונה בחיי מחלתי על כבודי , והלכתי ללישכת התעסוקה ,

על-מנת לקבל דמי-אבטלה , ולשמחתי , כיוון ש-סגרתי את החוב ש-היה לי לביטוח-לאומי-

מספר חודשים קודם לכן , יכולתי לקבל את דמי-האבטלה במלואם .

כאשר חשבתי על-כך ביני לביני , אמרתי לעצמי , כמה מוזר, הרי לו לא היה עובר בראשי ש-אולי קיים חוב ,

בכלל לא הייתי מרימה אליהם טלפון , ואז דמי-האבטלה ש-כל-כך חשובים-

בתקופה ש-אינך עובד , היו מתקזזים לסכום נמוך יותר , והדבר היה מקשה עלי .

דבר דומה קרה לי לפני מספר-חודשים , וקשור לאירועים ש-אנו עוברים בימים אלו ,

בעניין המצב-הבטחוני הרגיש ...

במהלך השנים קיבלתי פעמים רבות הודעה בדבר חלוקת ערכות מגן ,

בסניף הדואר הקרוב לביתי , ואף-פעם לא טרחתי ללכת לקחת ערכה .

כל-הזמן זילזלתי ואמרתי לעצמי ולסובבים אותי , אם באמת תיהיה מלחמה המסכה לא תעזור ....

ואז לפני כמה חודשים קיבלתי שוב הודעה על חלוקה ,

ואינני זוכרת מה היה הטריגר ל-כך ש-החלטתי , ש-הפעם אני הולכת לקחת ולא מזלזלת .

היום ש-המצב באמת באמת רגיש , ואני רואה את התורים האינסופיים במוקדי החלוקה ,

אני אומרת לעצמי , איזה מזל ש-הלכתי אז , חסכתי מעצמי את כל המתח וההמולה של עכשיו ,

ובמגבלות האירועים הקיימים , לפחות במובן הזה אני רגועה....

לפעמים אנחנו עושים מעשים , ורק הזמן מראה לנו כמה חכם היה ש-בחרנו לעשות אותם-

בעיתוי המאוד מסויים ש-עשינו אותם !