ניצוצות של תקווה .

כמה אי הבנות היו יכולות להיחסך מאיתנו בכל מיני מצבים בחיים .

לא פעם נכחנו בסיטואציה מסויימת , בה נאמר לנו משהו מסויים ,

ולקחנו ללב את אשר נאמר לנו , למרות שהדבר לא נאמר על-מנת לפגוע ,

אלא כדי לתאר ולהסביר מצב כלשהו בצורה הכי טבעית ועניינית .

רק המחשבות הבלתי פוסקות בראש , והניסיון לפרש את הנאמר ,

גוזלות מאיתנו אנרגיות ומכניסות אותנו למועקה שהיתה יכולה להימנע בקלות ,

לו היינו נותנים קצת תשומת-לב לאופן בו נאמרו לנו הדברים .

ישנם אינסוף דוגמאות בחיים , של משפטים שיכולים להאמר באלף ואחת צורות ,

ולמרות הכוונה שלהם להעביר מסר מסויים , הם ניתפסים באוזניו של האדם מנגד ,

בדיוק הפוך מהכוונה המקורית , ומפה והלאה כמו כדור-שלג ,

יכולה להיווצר שרשרת של אי הבנות , שסתם מקלקלת את המצב .

מאוד חשוב לשים לב לאיך אנחנו אומרים את הדברים ,

זה מדהים כמה הדבר יכול לחולל פלאים ולהפוך עולמות -

במידה והוא נאמר בצורה נעימה ולא מאיימת , אבל עדיין מעביר את המסר של מה שצריך .

הייתי רוצה לתת דוגמאות , אבל מן הסתם הדבר הוא בלתי אפשרי כי הפוסט הוא אילם ,

ואין דרך להשמיע אותו בקול בכדי להמחיש את הכוונה ,

אבל אני מניחה ומקווה שכל אחד מהקוראים יודע בדיוק למה התכוונתי .

תיזכרו תמיד : זה לא מה אתם אומרים זה איך אתם אומרים ,

גם את המסר שהכי לא נעים אולי להגיד , אם הוא נאמר באינטונציה הנכונה ,

הוא יכול להיות הרבה פחות מאיים , מדאיג , פוגעני או עצוב .