ניצוצות של תקווה .

יש לי זיכרונות טובים מעצם הישיבה בסוכה כילדה ונערה .

הישיבה בסוכה , בקור הירושלמי הייתה חוויה כייפית ושונה .

מצד אחד אתה אוכל במקום חדש ושונה משאר ימות השנה ,

מצד שני אתה עדיין נמצא בטריטוריה המוכרת של הבית .

רק פעם אחת זכורה לי כעוגמת-נפש גדולה ,

אינני זוכרת באיזה גיל הייתי , אבל בטוח שעדיין ילדה קטנה ,

ובערב החג כמה שעות לפני ארוחת-החג , ירד מבול חזק בירושלים ,

והרס את כל הקישוטים שעמלתי וטרחתי עליהם , ובכלל כל קירות הבד בסוכה נירטבו לחלוטין ,

נידמה לי שאפילו בכיתי מרוב כאב שהכל נהרס .

בחג-סוכות יש משהו אופטימי , שנה-חדשה התחילה , הסתיו כבר נימצא מעבר לפינה ,

ואפשר לעשות טיולים לאורכה ולרוחבה של הארץ במזג-אויר נעים ונוח יותר .

בעשור האחרון יש לי מסורת כמעט קבועה ,

בימי חול-המועד אני הולכת לפסטיבל מספרי סיפורים המתקיים בתיאטרון גבעתיים ,

אותו יזם יוסי אלפי לפני כ-20 שנה .

כל שנה אנחנו בוחרים לאיזה ערב ללכת , מתוך התוכניה המגוונת ורבת-האפשרויות ,

ואין דבר שאני נהנית ממנו יותר , מאשר לשבת שעה-וחצי שעתיים ,

ולשמוע סיפורים מרתקים בהתאם לנושא שבחרנו .

אף-פעם לא קרה שיצאתי מאוכזבת מהמופע שבחרתי ,

הכל תמיד מעניין מרתק ולפעמים אף מצחיק ומשעשע .

שיהיה חג-סוכות שמח ל-כ-ו-ל-ם , צאו החוצה לטבע , תבלו ותהנו ! ! !