ניצוצות של תקווה .

מי מאיתנו לא היה רוצה לשפר את חייו , ואת העולם מסביבו ?

מי מאיתנו לא היה רוצה חיים נטולי סטרס עצבות ודאגות ?

מי מאיתנו לא היה רוצה לחיות בשלום עם עצמו ועם כל הסובבים אותו ?

התשובות לכל השאלות הללו , ולעוד שאלות רבות אחרות , הן חד-משמעיות ,

כולנו , ללא יוצא מהכלל היינו נותנים הכל כדי לשפר את המצב באופן-משמעותי !

מה שאנחנו לפעמים שוכחים זה שהדברים ברובם באמת תלויים בנו ,

הרי אנחנו בני-האדם מקיימים את העולם , יוצרים בתוכו תכנים , פעילות , משמעות ,

אז ככל שהדברים אכן תלויים בנו , למה במקום לבנות אנחנו הורסים ?

למה במקום לוותר אנחנו נוקמים ? למה במקום לחייך אנחנו כועסים ?

למה במקום להקל אנחנו מקשים ? והרשימה עוד ארוכה ...

נכון , ישנם קומץ של דברים שבאמת לא תלויים באדם הקטן ,

לדוגמא העמידה מול איתני הטבע הגדולים , או לא עלינו מחלות שנופלות עלינו וכו'...

אבל ישנם כל-כך הרבה דברים שרק האדם אחראי להם , ורק ביכולתו להחליט ולשנות ,

ובכל-זאת אנחנו בוחרים פעמים רבות ברע , בכואב , בקושי .

אירועי הימים האחרונים והכאב על הילדים שאינם ,

גורמים לי לאינסוף מחשבות ותהיות , עם מסקנה ברורה וחד-משמעית ,

משהו פה חייב להשתנות ומהר , משהו פה מקולקל ורקוב עד כדי-סכנה ואימה ,

אסור לנו לעבור לסדר-היום , אסור לנו לאפשר לאסונות כאלו לקרות ,

חובתינו הערכית והמוסרית לא לאפשר שמישהו בכלל יעיז לחשוב לעשות מעשים שכאלו ,

אל לנו כחברה לשקוע באדישות , ולהזדעזע רק כאשר קורה אסון ,

עלינו להיות כל-הזמן עם האצבע על הדופק , להתייחס לכל נורת-אזהרה ולו המינורית ביותר ,

עלינו לעשות הכל על-מנת ליצור פה עולם טוב יותר לעצמנו ובמיוחד לילדנו , זה בידיים שלנו !