ניצוצות של תקווה .

אני מרגישה ייאוש ועצב עמוק , ויש רגעים ש-בא לי לצעוק ,

השנה בקושי התחילה , וכמות האירועים והאסונות שנידחפו בתוך הזמן הקצר הזה ,

יכולים להוציא את האדם הפשוט מדעתו ומשלוותו !

מה-זה ? מה עושים ? איך אפשר להכיל את כל האינפורמציה הקשה הזאת ?

ותאמינו לי , יש כתבות שאני אפילו לא קוראת אותן מרוב שהם קשות ,

אבל אי-אפשר להתחמק מהכותרות שניזרקות לך ישר לתוך הפרצוף .

אדם מתעורר בבוקר , לעוד יום של חיים , הכל מתנהל רגוע , לאט , ובנעימות ,

ואז לפתע משום מקום זה מתחיל ...אירוע רודף אירוע ,

אני מנסה להיזכר מתי בשבועיים האחרונים היתה איזה כותרת נחמדה בחדשות ,

ואני לא מצליחה להיזכר , פשוט כי כניראה לא היתה ...

היום פורסמו כמה תמונות של גשם ממקומות שונים בארץ , ועשו לי טוב על הלב ,

אבל חוץ מזה כלום - גורנישט - נאדה - הכל רע ורע ועוד פעם רע ...

מה יהיה ? מה -אף-פעם כבר לא יהיה טוב ?

מה - לנצח נחיה במתח בפחד ובזהירות ? הרי זה בלתי-אפשרי .

אמן ואמן שהשבוע שמתחיל מחר יהיה רגוע ומשעמם ,

שלא יהיו בו שום אירועים מיוחדים , ושידברו בו בעיקר על מזג-האויר ,

כן , זה נאיבי לכתוב ולבקש את-זה , אבל די , אנחנו כבר עייפים מאסונות ,

ומגיע גם לנו קצת קצת שקט ושלווה .