ניצוצות של תקווה .

לא כל אדם בנוי ללכת לילמוד למשך תקופה של כמה שנים ,

באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה , אוניברסיטה / מכללה וכדו'...

ישנם אנשים שהייעוד שלהם בחיים הוא אחר , לדוגמא בעבודת-כפיים במפעל ,

בטיפול בתינוקות , שירות לקוחות , ניקיון , וכו'...

למרות המשפט הידוע - כל עבודה מכבדת את בעליה , שהמסר שלו חכם ונכון מאוד ,

ישנם לא מעט אנשים המרגישים את עצמם בעמדת התנשאות שחצנית , מעל כאלה שלא למדו .

אני מוחה נגד ההתנהגות הבזויה הזאת בכל-תוקף , ולדעתי היא אינה מוצדקת בעליל .

ישנם הרבה מאוד אנשים , שלמדו בהרחבה תחומים רבים תוך כדי עבודתם ,

וללא הצורך במסגרת אקדמאית כל-שהיא .

לא לכל אחד יש את הסבלנות והאישיות לשבת על הטוסיק במשך שנתיים שלוש או ארבע ,

ולהוציא תואר ראשון , שני , או דוקטורט .

מה גם שאנשים בעלי תארים כאלו ואחרים , הם לא בהכרח אנשים עם חוכמת-חיים ,

זה שאדם הוא עו"ד , או כלכלן , עוד לא הופך אותו לחכם מעבר למקצוע שלמד .

ניתקלתי לא מעט בסיפורים של אנשים אשר חוו על בשרם את ההתנשאות הזאת ,

שלא לדבר על כאלו שמחפשים בן-זוג וחשוב להם שיהיה אך-ורק אקדמאי ,

כאילו שזה מה שמעיד על רמתו וטיבו של הבן-אדם , נו באמת... בולשיט !

את הידע האמיתי חברים אנחנו רוכשים באוניברסיטה של החיים ,

וכל אחד רשאי להחליט מה נכון לו לעשות , ומה מתאים לאישיותו ,

אחד בוחר ללמוד רפואה 7 שנים , ועל-כך אני מורידה בפניו את הכובע ,

אחרת בוחרת ללמוד קורס איפור של כמה חודשים , ועל-כך שאפו ,

ושלישי רק רוצה למכור בחנות , או לעבוד במוסך .

כבני-אדם כולם כולם שווים מבחינתי , גם זה שרכש השכלה גבוהה ,

וגם זה שעובד למחייתו במשרה צנועה יותר . בן-אדם הוא בן-אדם באשר הוא . מספיק לשפוט !