ניצוצות של תקווה .

הכל כבר נאמר על מותו של הרב עובדיה ,

מצד אחד הלוויה בקנה מידה שהמדינה טרם ידעה ,

מצד שני גידופים קללות ושמחה לאיד על מותו של מר"ן .

את עמדתי הברורה בנושא כבר הבהרתי בפוסט קודם ,

ובקיצור נימרץ לאלו שלא קראו אותו רק אומר :

אינני אדם דתי ודעותיי רחוקות מאוד מאלו של הרב ,

אך עויינות וגידופים בשעה זו שרבים אבלים על מותו ,

איננה דרכי ודעתי , וזאת על-אף הכעס על אמירותיו החריפות במהלך השנים ....

ההתייחסות שלי בפוסט הנוכחי היא בעצם לתובנה המאוד עמוקה שאני חשה ,

וזה ההבנה הברורה שאנחנו עם-ישראל נימצאים לדעתי בבעיה אמיתית ,

הקרע בחברה שלנו הוא עצום , שינאת-החינם פה היא משהו שספק-רב

אם קיים בכלל באיזה-שהוא מקום בעולם .

מספיק היה לשוטט ביומיים האחרונים בכל אתר אינטרנט אפשרי ,

ולהבין שלא מדובר רק בדעות שונות של אנשים , שהרי זהו דבר לגטימי ובריא ,

אלא מדובר בשינאה של ממש של קבוצה אחת נגד קבוצה אחרת .

יכולתי להביא פה ציטוטים נבחרים של סטטוסים ותגובות משני צידי-המתרס ,

אבל אני מעדיפה ש-לא ... בכל-זאת לא מדובר במילים -

שאני מסוגלת להעלות על הכתב , אבל אני מניחה שהתיאור שלי בהחלט נותן הבנה -

לכמה המצב חמור , ובעיקר מעורר סימני שאלה של לאן עוד נגיע ?

בעוד מספר ימים תיערך עצרת לזיכרו של רוה"מ המנוח יצחק רבין ,

אני מניחה ש-כמו בעבר ובעיקר עכשיו בסמיכות העניין למותו של הרב עובדיה ,

ימשיכו להיפתח עוד ועוד מאבקים של תגובות ודעות בין הקבוצות השונות ,

מה ש-רק ימשיך וירחיב את הקרע בעם למימדים גדולים יותר .

מה אני אגיד לכם , עצוב שהגענו לתהומות של שינאה בקנה-מידה שכזה ,

השינוי אם נירצה אותו יתחיל רק בתוכנו , אף-אחד אחר לא יוכל לעזור לנו בו .

בינתיים לאחר יומיים של התבטאויות חריפות לכאן ולכאן ברחבי-הרשת ,

לא ניראה שמישהו פה רוצה שינוי בכלל , ולכן מיותר לציין שהיום הוא רחוק מאיתנו יותר מאי-פעם !