ניצוצות של תקווה .

על בריחת-המוחות דובר ועוד ידובר רבות בתקופה הקרובה .

משהו לא טוב עובר על הכלכלה הישראלית , ובתוך כך עלינו כחברה .

צעירים רבים ואולי אף רבים מאוד בוחרים ללכת לעבוד מעבר לים ,

חלקם כבר יקימו שם בית ויגדלו ילדים , וספק אם יחזרו לחיות פה ,

אחרים שאולי כן יחזרו לפה , לא יעשו זאת בזמן הקרוב .

מה שמציק לי בכל הסיפור הזה , הוא הטרנד החדש והסוחף -

של צעירים שבוחרים דווקא לעזוב לברלין , כלומר לגרמניה .

הבחירה הזאת שלהם קשה לי מאוד לעיכול ,

אלמלא היה מדובר בברלין , אלא בפריז , רומא ,לונדון או אמסטרדם ,

הייתי עוד יכולה להכיל את זה , למרות שבגדול תמיד כואב שמישהו בוחר לעזוב .

העובדה שדווקא ברלין היא שתופסת את הכותרות , צובטת לי מאוד .

גרמניה מבחינתי תמיד תסמל את הנאציזם ואת השואה ,

לא חשוב כמה שנים יחלפו , וכמה יחסינו איתם עכשיו טובים .

קשה לי להבין איך יכול ישראלי ללכת ולחיות שם מבחירה ,

אחרי מה שהעם שלנו עבר שם , על היותו עם-יהודי .

גם אם מחר מישהו יתן לי כרטיס טיסה לגרמניה , עלות שהייה ,

ובית מלון הכי יוקרתי שיש , אין סיכוי בעולם שאני נוסעת ,

לא ליום לא לשבוע , ובוודאי שלא לגור .

לא יודעת מה עובר במוחם של אלו שבוחרים לגור שם ,

חלקם בוודאי באים ממשפחות שעברו את השואה ,

ובכל-זאת זה לא מפריע להם ליבחור דווקא בברלין כיעד להגשמה עצמית .

לי אישית כדור שני ובת לניצול שואה כל הנושא הזה קשה מאוד לעיכול ,

ואינני יכולה להבין ולקבל את הבחירה הזאת שלהם , שמבחינתי היא בחירה בלתי מתקבלת על הדעת !