ניצוצות של תקווה .

אנחנו מדינה קטנה עם אוכלוסיה המונה בין שבעה לשמונה מיליון איש ,

ובכל-זאת כמות הבעיות איתן אנו נאלצים להתמודד גדולה ומורכבת מאוד .

מבעיות ביטחוניות דרך בעיות כלכליות , ועד קונפליקטים פנימיים בין הקבוצות השונות בעם .

אבל כאשר העיניים נשואות לקצה אחר של העולם , כמו כרגע לפיליפינים ,

שם ארעה סופת טייפון קטלנית , שמחקה עיר שלמה , השאירה רבים חסרי-בית ,

והרסה כל חלקה טובה , ברגעים הקשים הללו לא נותר אלא להרהר ולחשוב :

ש-לפחות פה במדינת-ישראל שלנו , אין לנו את איתני הטבע העוצמתיים הללו ,

שיכולים חלילה לגרום נזק עצום והרסני כל-כך .

פתאום נידמה שעם כל בעיה שיש לנו אנחנו בהחלט יכולים להתמודד ,

אבל אל מול עוצמתו האדירה של הטבע אין לאדם הקטן שום אפשרות להתגונן .

לא ששכחתי את רעידות-האדמה שהתרחשו לא מזמן בטבריה יום אחרי יום ,

אבל תודה לאל שעוצמתן לא היתה כזאת שעלולה לגרום נזקים עצומים ,

ואם נביט לאחור ניראה שמהבחינה הזאת לפחות אנחנו די מוגנים ,

ולא חווינו אי-אלו סערות ותופעות טבע קיצוניות . רק שימשיך כך !

ליבי ליבי עם האנשים אי-שם בפיליפינים , התמונות המגיעות משם קורעות את הלב לשניים ,

ומימדי האסון ילכו ויתבהרו ככל שיעברו הימים ...

כולי תקווה שפה אצלנו מזג-האויר ימשיך להיות שפוי , נורמלי וללא אירועים חריגים .