ניצוצות של תקווה .

אתרי החדשות היו מלאים אתמול בידיעה המצמררת אודות בחורה צעירה בת-27 ,

שניפטרה אתמול מרעלת-הריון , כשלושה שבועות לאחר הולדת בתה הבכורה .

למען האמת מלבד הכותרות שקרעו את ליבי לא ניכנסתי לקרוא את הכתבות ,

הכותרות בהחלט הספיקו בשביל להכאיב לי בצורה עמוקה כל-כך , ולא רציתי לשקוע בפרטים הנוספים .

אחר-כך בלילה כשדיברו על הנושא ברשת ב' , והעלו לשידור רופא שסיפר על המקרה ,

כבר הקשבתי ולא התחמקתי , למרות שהיה לי קשה .

לפני שנירדמתי מצאתי את עצמי מוצפת במחשבות ודמעות על הסיפור העצוב הזה ,

איך זה יכול להיות שככה העולם שלנו מתנהל ? למה דבר כזה צריך לקרות ?

תינוקת בת שלושה שבועות נותרה יתומה ללא אמא , למה אלוהים ? למה ? ? ?

משפחה שלמה שבמקום להיות עסוקה בשמחה הגדולה על הולדת התינוקת ,

מוצאת את עצמה עכשיו בעצב תהומי ובלתי-ניתפס .

יש דברים שלא צריכים לקרות , יש דברים שלא הוגן שהם קורים ,

יש דברים שהם מעל לכוחו של כל אדם להכיל ולחיות איתם , וזה אחד מהם .

הסיפור מזכיר לי עוד מקרה , עצוב וקורע לב , שלא אשכח לעולם :

כפי שכולנו זוכרים לפני למעלה משנה התרחש פיגוע בבולגריה בעיר בורגאס ,

שם מצאו את מותם ישראליים שנסעו לנופש של חופשת הקיץ ,

אחת ההרוגות היתה אשה בת 44 שבעלה נותר בחיים וחיפש אותה בכל כוחו ,

למרות שהיה פצוע בעצמו , לאחר-מכן שהתחילו להיחשף הסיפורים על האנשים -

שמאחורי השמות , נודע כי אותה אשה בת 44 היתה בחודש הראשון להריונה ,

לאחר ארבע שנים של טיפולי-פוריות קשים ומייגעים ,

באותו רגע ששמעתי את-זה לא האמנתי עד-כמה יכול הגורל להיות אכזר ,

בא לך למות בעצמך כשאתה שומע דבר כזה , מה , אין חמלה בעולם הזה ?

אין טוב ? אין צדק ? מי מכוון שכך הדברים יקרו ? איך זה יכול להיות ?

כפי שאתם רואים השאלות לא נגמרות , אבל תשובות אין ,

כאלה הם החיים , אכזריים וכואבים , ורק לפעמים פתאום מבליח איזה רגע של אושר ,

אותו רגע שכולנו מחפשים ומחכים לו , לפעמים במשך חיים שלמים ....