ניצוצות של תקווה .

ביומיים האחרונים נחשפתי להרבה סיפורים קורעי-לב ,

על אותם אנשים שבעל-כורחם נאלצו ועדיין נאלצים לשבת מנותקים -

מהעולם החיצון , בקור מקפיא למוות , ללא חשמל , ללא גז , ללא מים ,

ועם שאריות אחרונות של אוכל , בעקבות המצור של הימים האחרונים .

אנשים עם ילדים קטנים , שחיממו להם את האוכל בעזרת נרות ,

אחרים שנותרו ללא מים ושתו את המים שנזלו מהמרזבים לאחר שהשלג נמס ,

וכאלה שלבשו שישה זוגות גרביים , והלבישו את התינוק שלהם בעשר שכבות .

אתה שומע את הסיפורים , ואתה רק בוכה מרוב כאב ,

ומרוב תיסכול שאינך יכול לעזור , לעשות משהו , להציל אותם .

התקשורת חוגגת עם מצעד האשמים , לגבי אלו גופים פעלו כשורה ואלו לא ,

מפכ"ל המשטרה משחרר משפט פרובוקטיבי לאזרחים , שעדיף לו לא היה נאמר ,

משהו בסיגנון תפסיקו להיות קוטרים , כתבים ופרשנים גם הם מביעים דעתם ,

והיה עדיף שהיו שומרים אותה לעצמם , ובקיצור טרם נאמרה המילה האחרונה ...

אסור לשכוח שברגעים אלו ממש עדיין ישנם 14.000 בתי אב מנותקים מחשמל ונצורים בבתיהם ,

אבל חלילה אסור להם לקטר , אחרת אוי ואבוי . ( וגם אם יקטרו אף-אחד לא שומע אותם ...)

כמה קל להטיף מוסר מאולפן הטלויזיה המואר והחם , כשהבטן שבעה ,

כשאפשר בכל רגע נתון לשתות כוס תה או קפה שמחמם את הגוף בבוקר ,

אחרי כמובן מקלחת נעימה וחמימה של יום חדש , כמה קל אה ?

מבלי להכיר את כל האנשים הנצורים באופן-אישי , המחשבות עליהם לא נותנות לי מנוחה ,

המדינה אולי טרם השכילה להבין , אבל מדובר בסכנת-חיים , פשוטו כמשמעו ,

ושיפסיקו לבלבל את המוח שסופה כזאת מתרחשת פעם במאה שנה ,

כי סופה כזאת יכולה לחזור מהר מאוד אם לא בחורף הזה אז בחורף הבא ,

כל עניין התחממות כדור הארץ והחור באוזון גורמים לחום קיצוני בקיץ ,

ולסופות כמו שחווינו , בחורף , ולכן חובה על המדינה להיערך ולא לחשוב שהפעם הבאה תיהיה בעוד מאה שנה .

אני מניחה שזה לא הפוסט האחרון שלי בנושא , יש לי בטן מלאה על המתרחש ,

ואמשיך לשחרר את הכעסים הכאב והתיסכול בבלוג שלי , שלשמחתי מאפשר לי לעשות את זה .