ניצוצות של תקווה .

סערת מזג-האויר הסתיימה , השמש זורחת .

בפועל כמובן הדברים עדיין רחוקים מלהסתיים ,

משפחות רבות טרם חוברו לחשמל , הכבישים החלקים בירושלים מסוכנים לנסיעה ,

והרבה שאלות שנותרו פתוחות לגבי הפקת לקחים , טרם קיבלו מענה .

אתמול בלילה ניתבשרנו על אירוע ירי ליד ראש הנקרה ,

הבשורה העצובה בדבר מותו של חייל שלנו כתוצאה מהירי , לא איחרה לבוא .

תמונותיו מימים טובים יותר לצד אישתו , ממלאות את האתרים , והלב נישבר .

אתמול בלילה , שעתיים לאחר שדווח בפעם הראשונה על אירוע הירי ,

דיווחו ברשת ב' כי נהרג חייל , ובתום הידיעה חזרו לשדר שאנסונים צרפתיים ,

המעבר היה כל-כך מהיר ובלתי ניתפס , הרי הראש לא מספיק לעכל את מה ששמע ,

ותוך דקה כבר חוזרים לנגן את השאנסונים הצרפתיים ששודרו עוד טרם הידיעה .

הקצב פה של החדשות והאירועים הוא בלתי ניתן לעיכול בכלל ,

והחיים ממשיכים כאילו כלום . יש ימים שהאינטנסיביות הזאת ממש קשה לי ,

הרי כל בן-אדם נורמלי זקוק לאיזה שהוא מרחב נשימה בין אירוע לאירוע ,

ופה המציאות שלנו פשוט לא מאפשרת את זה , מה הפלא שאנחנו מרגישים לפעמים -

כמו בתוך סיר לחץ שבעוד שניה עומד להתפוצץ .

יהי זיכרו של החייל ברוך !