ניצוצות של תקווה .

אני לא יודעת כמה עוד רמזים צריכה ממשלת-ישראל ובראשה בנימין נתניהו ,

כדי להבין שמה שהולך פה מסביבנו הוא לא טוב , ומסכן את חיי האזרחים .

לעיתים נידמה כי ביבי ישן את שנת-החורף שלו , ומדובר בשינה עמוקה מאוד ,

שכן אפילו רציחתם של חיילים ואזרחים לא מצליחה להעיר אותו ולהוציא אותו מהמיטה .

היכן הימים בהם ממשלות ישראל , אפילו השמאלניות שביניהן ,

הגיבו ביד נוקשה וללא רחמים לכל פעולת-טרור שכוונה כנגד אזרחי המדינה ,

היכן הימים בהם אטמו או הרסו את ביתו של אותו מחבל שהלך ורצח יהודים ?

אדישות שכזאת המשתרעת על פרק זמן ארוך כל-כך , אינה מתקבלת על-הדעת ,

ובל נישכח את שיחרור המחבלים המתקרב ובא לקראת סוף-החודש .

עצוב להודות בכך , אבל ניראה כי המדינה שלנו סובלת מתסמונת האשה המוכה ,

במקום לקום ולעשות מעשה שיחתוך אחת-ולתמיד את פעולות הטרור כלפינו ,

אנחנו מבליגים ומבליגים , ובכך רק מחזקים את הצד-השני ונותנים לו לגיטימציה אינסופית להמשיך בשלו .

אני לא מצליחה להבין איך הגענו למצב-כזה בכלל , מתי הפכנו לפחדנים ?

גם אני כמו כל-אחד מאיתנו לא רוצה שתיהיה פה מחר בבוקר מלחמה ,

אבל זה לא מונע את העובדה שצריך להגיב במלוא העוצמה , תגובה הולמת ומיידית ,

על-מנת שבצד השני יבינו פעם אחת-ולתמיד עם מי יש להם עסק ! ! !