ניצוצות של תקווה .

לפני כשלוש שנים רעשו כותרות האתרים , כאשר קבוצת-שחקנים די גדולה , ממספר תיאטראות ,

הוציאה מכתב להנהלות התיאטראות , ובו הסירוב התקיף שלהם להופיע בהיכל-התרבות החדש שניפתח באריאל .

אני זוכרת שהבטן שלי התהפכה ממש , כשנחשפתי לאותו מכתב שפורסם מעל כל במה תקשורתית .

הדיון הסוער הגיע אפילו לכנסת , ואני זוכרת שצפיתי בשידור החי ששודר בערוץ הכנסת .

אתם יודעים מה ... לא בא לי אפילו להיכנס פה לרזולוציות של פוליטיקה ,

הרי כל אחד יודע שגם רמת-אביב והמקום בו ממוקמים מוזיאון ארץ-ישראל ואוניברסיטת תל-אביב ,

הם על חורבות הכפר הערבי שייח'מוניס , אז לך תגיד את-זה לאותם שחקנים צדקנים שגרים ברמת-אביב .

כאמור את הפוליטיקה אני בוחרת להשאיר בצד במקרה הזה ,

את הפוקוס אני רוצה להפנות לעצם המעשה השפל והפוגעני שמגיע מאותה קבוצת-שחקנים .

הנושא חזר לכותרות בשבוע שעבר , כאשר שלוש שחקניות מההצגה "חברות הכי טובות" -

מיה דגן , יעל לבנטל , ושרית וינו-אלעד , פנו לקאמרי והודיעו על סירובן להופיע עם ההצגה באריאל , בינואר 2014 .

היום קיבלתי בפייסבוק פוסט ארוך שהוציא תיאטרון הקאמרי בנושא סרבנות השחקנים , ולכן בער בי לכתוב עליו .

חשוב להדגיש שמדיניות תיאטרון הקאמרי היא חיובית ,

ואינה עולה בקנה אחד כלל וכלל עם מדיניות השחקנים הסרבנים .

הקאמרי כבר הודיע לפני כשלוש שנים שיופיע בכל מקום שחיים בו תושבי המדינה ,

ואינו נוקט עמדה פוליטית בנושא .

שוב , כמו לפני שלוש-שנים , אני שואלת את עצמי : איך אותה קבוצת-שחקנים ,

יכולה להתנהג בצורה עגומה משפילה ומבזה שכזאת ,

הרי מדובר פה בלהחרים עיר שלמה , עיר מעורבת של דתיים וחילונים החיים בה בדו-קיום ניפלא ,

עיר שתושביה משלמים מיסים בדיוק כמו השחקן ההוא בתל-אביב , (מיסים שמממנים גם את התיאטראות .)

כולנו הרי בני אותו עם , דוברים את אותה שפה , מקיימים חובותינו למדינה ,

מקבלים זכויות שוות מהמדינה , מתגייסים לאותו צבא , הולכים באותו יום-לקלפי ,

אז איך לעזאזל יכול להיות שמישהו כאן מחליט אחרת , ופולט מהחברה שלנו עיר שלמה .

תיאטרון , ובכלל אומנות אלו דברים שאמורים לקרב בין-בני אדם , לא ליצור קרע ומחלוקת ,

אז איך יכול להיות שדווקא שחקנים שהם אנשי רוח ורגשות , גורמים לכזאת תהום ומבדילים בין אדם לאדם ,

אני תוהה אם מחר היו קוראים לאותם סרבנים להופיע בראמאללה או שכם , אם הם היו מסכימים ,

התשובה היא כניראה שכן , ואין דבר יותר מעציב מזה , שאת בני-עמך אתה מחרים ,

רק בגלל שבחרו לגור במקום שלא תואם את ההשקפות הפוליטיות שלך ,

ובפני האוכלוסיה האחרת שאיננה אפילו חלק מהעם-שלך אתה מסכים להופיע . ( אין לי בעיה עם זה , אלא רק

ביחס לעובדה שאת בני-עמך אתה מחרים .)

קשה מאוד לתפוס את-זה , והנושא מצליח לעורר בי אמוציות פעם אחר פעם ,

אני מקווה שתושבי אריאל וגם ישובים נוספים "הזוכים" לחרמות מסוג זה ,

יידעו שאותם שחקנים רחוקים מלייצג את הלך הרוח של הציבור בישראל ,

ושחקן שבוחר בפני מי להופיע  , ופוסל אדם שחושב אחרת ממנו ,

לא ראוי בכלל שקהל יבוא וייכבד את פועלו , עדיף שיישאר בבית ויבדר את עצמו מול המראה . בושה !