ניצוצות של תקווה .

חזרתי מתל-אביב לפני זמן קצר , הרגשתי שהייתי באפריקה .

ידעתי שמתוכננת הפגנה גדולה בכיכר רבין של אלפי מסתננים שתובעים זכויות מהמדינה ,

אבל לא ידעתי שגם אם לא מגיעים לכיכר , הכיכר מגיעה אליך .

הייתי באזור אחר , ולפתע מסות של אלפי יוצאי-אפריקה החלו לצעוד ברחובות ,

היה נידמה לי לרגע שאני במקום אחר שאינו מדינת-ישראל , תחושה לא נוחה .

אני לא גזענית ממש לא ! אני מבינה שחלק מהאנשים הללו ברחו מרצח-עם המתחולל בארצם ,

אבל אני חיה פה , ויודעת שמדינת-ישראל עם כל הקידמה והמערביות שלה , מלאה בהמון בעיות ,

בעיות במישור הביטחוני , הכלכלי , הדתי , וכו'... ואין סיבה שהיא תיקח על עצמה בעיה נוספת ,

פשוט כי אין באפשרותה להתמודד עם בעיה מורכבת שכזאת .

ישנה פשיעה רבה מאז הגיעו לכאן אותם מסתננים ,

ותושבי דרום העיר חיים אחוזי פחד ואימה , ומפחדים לחזור לבתיהם כי הכל מסביב מלא במסתננים ,

שלעיתים אורבים להם ושודדים אותם , או לא עלינו משתמשים באלימות ולעיתים אף אונסים , מצמרר !

לא מבינה איך המדינה איפשרה לדבר כזה לקרות , מדובר בכמות עצומה ,

והיכולת להשתלט ולנהל איזה שהוא סדר בתוך כל הכאוס הזה הוא בלתי אפשרי .

אסור לנו לשכוח שהם מגיעים ממדינות שהתנאים הסניטריים שם ירודים מאוד ,

דבר המהווה קרקע פוריה למחלות וזיהומים , וברגע שנוצר חיכוך מסויים -

כמו למשל בעל מסעדה שנותן להם לעבוד אצלו , יכולה להתעורר בעיה רצינית .

אני תוהה אם יש מדינות אירופאיות שגם אליהם חדרו מסתננים מאפריקה ,

ואם לא , איך יצא שדווקא לכאן הגיעו כולם , אנחנו בבעיה אמיתית ,

ומי שהלך היום ברחובות תל-אביב יכול היה להרגיש רק דבר אחד : ניכבשנו !