ניצוצות של תקווה .

היום , בעוד מספר דקות , יובא שרון למנוחת-עולמים ,

בגבעת הכלניות הצופה על חוות השיקמים , ליד רעייתו האהובה לילי .

המדינה כולה מוקירה את זיכרו וניפרדת ממנו ,

גם אנשים שהיו חלוקים עימו בנושאים כאלו ואחרים ,

נותנים לו היום כבוד אחרון , ובוחרים להתמקד בטוב שעשה , באומץ ליבו ,

בייחודיות שלו כאדם הפרטי , עם חוש ההומור המופלא , ואהבתו הגדולה לטבע ולמשפחתו .

אבל בישראל כמו בישראל , לא יקום ולא יהיה הרי קונצנזוס על כלום ,

אנחנו אלופים בליצור מחלוקות , בלקלל ולגדף אדם שחשבנו אחרת ממנו ,

גם אם הוא על ערש דווי או שכבר ניפטר , ( ראו מקרה הרב עובדיה ) ,

ובקיצור פרובוקציות ומילים בלתי מדודות בזמנים רגישים , זה השם השני שלנו .

למען הגילוי הנאות , שבהחלט חשוב ונחוץ בכתיבת-פוסט זה ,

אדגיש ואומר שאני אישית הייתי נגד ההתנתקות מגוש קטיף ,

ראיתי בגוש חלק בלתי ניפרד ממדינת-ישראל ,

ידעתי בוודאות שאם נימסור את המקום לידיים עויינות ,

לא רק שלא נקבל תודה , אלא הטרור שהיה שם יגיע לערים נוספות ,

ואכן כך קורה , טילים היום מגיעים כבר לאשקלון אשדוד ואפילו תל-אביב .

אף אחד לא יכול להבין ולתאר את גודל הטראומה שנושאים איתם המפונים עד עצם היום הזה ,

ולכן אני בהחלט יכולה לקבל בהבנה את העובדה שגם היום שמונה שנים אחרי ,

אינם יכולים לסלוח לשרון על האירוע הבלתי-ניתפס הזה .

יחד עם זאת , לא יעלה על-הדעת בשום מצב או אפשרות ,

שאותם אנשים ייצאו היום בהצהרות של שמחה וגידופים על האיש ועל מותו ,

מבלי שמצפונם הפרטי יגיד להם stop , לא מתאים , לא היום !

הייתי מצפה מאותם אנשים שנחשפתי לתגובותיהם הן ברשת והן בטלויזיה/רדיו ,

שינהגו או באיפוק , או בשתיקה רועמת , ואם הבעת-דעה אז באופן מכבד ומתון ,

לא בפרובוקציות מילוליות שערורייתיות , ולא במודעות שמחה , כי זה פשוט בזיון !

אם הייתי בעד ההתנתקות ייתכן שהפוסט הזה היה נחשב בעיניי הקורא ,

לפחות אובייקטיבי ויותר שיפוטי כלפיי אותם אנשים ,

אבל מאחר והייתי נגד ההתנתקות באופן-כזה שהכאיב לי עד עמקי נשמתי , כאילו אני גרה שם ,

לדעתי משום-כך אין לערער על האובייקטיביות שלו .

                         נוח על משכבך בשלום אריק היקר , ושלא תדע עוד סבל לעולם ! ! !