ניצוצות של תקווה .

כבר כתבתי פוסטים ברוח דומה לא פעם ולא פעמיים ...

אבל פרשת השר סילבן שלום הציפה אצלי מחדש את המחשבות בנושא .

לא יודעת להגיד ספציפית על הפרשה הזאת האם היה או לא היה ...

למרות שלפעמים כאשר מתפוצצות פרשות מסוג זה יש לי אינטואיציה לכאן או לכאן ,

הפעם לא ממש , ובכל מקרה אני פשוט מרחמת על הגברים החיים פה , בישראל 2014 .

ניהיה ממש מפחיד להיות פה גבר , זאת התחושה שלי מהצד , כאשה .

עוד מעט גברים לא יסכימו להעסיק נשים , או סתם לעלות איתנו לבד במעלית .

נכון גם הגברים הם לא בדיוק טלית שכולה תכלת , אבל נידמה שמישהו פה בכל זאת איבד את הבלמים .

אי-אפשר לרוץ ולעשות סקנדל על כל מילה שנאמרת , גברים מטיבעם מחמיאים לנו והרבה ,

אנחנו לא חייבות לשתף עם זה פעולה , אבל גם לא לרוץ להתלונן על כל פיפס .

יש נשים נקמניות , וכאשר יצר הנקמה גובר השמיים הם הגבול .

חוויתי לא מעט הטרדות מיניות בחיי , וחוץ מלהעמיד את אותו מטרידן במקום ,

לא הלכתי והתלוננתי , כי המימדים שזה היה תופס לו הייתי עושה כך ,

לא שווים את הטירטור והאנרגיות שאירוע כזה מייצר .

ברור שאני לא מקלה ראש בנושא , וכאשר מדובר בריטואל שחוזר על עצמו ,

ומפריע לנו להתנהל חופשי בשיגרת חיינו , עלינו לחפש פיתרון הולם .

אבל לפי איך שאני מרגישה את הדברים כאשה , ניראה לי מאוד שיש פה הגזמה -

וניצול ברוטאלי של חוק ההטרדה המינית שנימצא תמיד לטובת האשה .

סילבן שלום לצורך העניין הוא שר בכיר , איש משפחה אב-לילדים ,

הפרשה הזאת שצצה לה פתאום היא כמו פצצת-אטום בשבילו ובשביל משפחתו ,

אין סיוט גדול יותר מלקום יום אחד בבוקר ולדעת שאתה חשוד במעשה כזה או אחר ,

זה באמת דבר נוראי , ולא כל אחד יכול להשתקם ממכה כזאת , גם אם יתברר שהכל היה שקר .

דוגמא מובהקת קיבלנו בכתבה ששודרה בשישי האחרון בערוץ 10 על הבדרן ירון ברלד ,

הוא כבר שוחרר ממעצר בית , ואף ניקרא לחזור לתוכניות הטלויזיה שבהשתתפותו ,

ולמרות זאת הוא עדיין מסוגר בחדרו , ולא יכול להמשיך הלאה .

בתור אשה אני יותר ממודאגת לאן עוד נגיע עם הפרשות הללו ,

וחבל חבל חבל שהדברים מתנהלים היום בצורה עקומה ומבזה ,

באופן כזה שרק הורס לשני הצדדים - גברים ונשים כאחד , את מרקם החיים המשותף שלנו כחברה .