ניצוצות של תקווה .

למען האמת אני לא כל-כך בקיאה בכל ההתרחשויות של הימים האחרונים ,

כיוון שאני עסוקה מאוד בדברים אחרים , שבעבורי חשובים הרבה יותר !!!

יחד עם זאת אי-אפשר לברוח , גם אם נורא רוצים , מפרשת השחיתות של כל הזמנים .

היום הורשע אולמרט בעבירת שוחד בכל מה שקשור לפרוייקט הולילנד המפורסם .

זה לא אומר שמחר בבוקר הוא כבר ניכנס לכלא , אבל היום הזה כניראה גם לא מאוד רחוק .

שולה זקן יד ימינו הבלתי ניתנת לעירעור , גם היא הורשעה בפרשה ,

כיום היחסים בין השניים עכורים עד לכדי נתק מוחלט .

התקשורת שואלת פעם אחר פעם האם היום זהו יום שחור למדינת-ישראל ,

או דווקא יום חג לדמוקרטיה , שלא פוסחת על אף-אדם באשר הוא במידה ועבר על החוק .

אני נמצאת איפשהו בתחום האפור בתשובה לשאלה הזאת ,

מכיוון שלדעתי ברור שהיום הזה איננו יום חג לדמוקרטיה למרות העובדה שאיש בכיר הורשע ,

כי עצם זה ששחיתות כזאת בכלל מתרחשת זה מביך ומכעיס , מצד שני יום שחור , גם לא הייתי אומרת ,

הרי שחיתויות תמיד היו ותמיד יהיו , ואנשים שמרגישים עצמם מורמים מעם ולא מסתפקים במה שיש להם -

יש לנו ולא מעט ... אז איך בכל-זאת אני מסכמת את דעתי בנושא ?

פשוט מאוד : אנשים הרבה פעמים מגיעים לעמדות מפתח , ששיכרון הכוח והפיתוי בהם הוא עצום ,

יש את אלה שלמרות הכל ישמרו על צניעות נועם הליכות ורגליים על האדמה , ויש את אלה שלא !

אם הם במישרה בכירה הם תמיד ירצו משרה בכירה יותר , יש להם ים של כסף , אז למה לא לנסות לשאוף -

לעוד כמה מליונים טובים שיכולים לרפד את חשבון הבנק , וכך יוצא שאותם אנשים שהיו על גג העולם ,

בסוף הורסים לעצמם במו ידיהם את כל הימצאותם בפיסגת העולם שלעיתים בנו בקושי ובעמל רב ,

והכל בגלל שיכרון הכוח מהמעמד בו הם נימצאים , מהחיים הטובים , מהסיגרים המשובחים , חליפות היוקרה וכו'...

אהוד אולמרט אף-פעם לא היה פוליטקאי שהערכתי או חיבבתי , אבל גם לא חשבתי שהוא נהנתן או מושחת ,

הוא היה ניראה לי אדם נטול כל קסם אישי או כריזמה , ובמילים אחרות חנון ומשעמם .

לפעמים החיצוניות מטעה , ואצלו היא הטעתה ובגדול , לפחות אותי אישית .

אם ייכנס לכלא או לא את זה נדע בחודשים הבאים בהתאם לגזר הדין ,

אבל אין ספק שמדינת-ישראל ידעה היום את אחת מרעידות האדמה הגדולות ביותר של השנים האחרונות ובכלל ...