ניצוצות של תקווה .

ושוב כותרות מצמררות על מריבה שיצאה מכלל שליטה בין שתי חבורות של צעירים במועדון ,

שהשורה התחתונה של המריבה היא רציחתו של בחור שרק רצה לבלות , ועכשיו הוא איננו .

אני אומרת למה ללכת רחוק מידי , למה להאשים את צריכת האלכוהול שמזמן יצאה מכלל שליטה ,

מספיק לגלוש באינטרנט ולראות את השינאה , האלימות המילולית ומלחמת העולמות בין הטוקבקיסטים .

היום הרי הכל גלוי , אין כמעט טוקבקיסטים אנונימיים , להיפך ,

רובם הגדול של המגיבים הוא בפנים חשופות דרך הפייסבוק ,

ואפשר ממש לחטוף שבץ לב ממה שהולך שם לעיתים די קרובות , תלוי כמובן בנושא הכתבה .

אין תרבות דיון , אין שקילת מילים , קללות ואיחולים למחלות ולמוות ברמה מפחידה ממש ,

אפילו אנשים שמגיבים באופן מתון ומאופק , חוטפים לא פעם עלבונות קללות ומה לא ?

לכן אני אומרת , האלימות של המועדונים מתחילה עוד הרבה לפני שהיא מגיעה למועדונים ,

מי שאין לו אלוהים ויכול בתגובה דרך הפייסבוק לכתוב דברים שקשה להבין איך הוא מסוגל בכלל לטנף ככה ,

אז מה הבעיה למצוא אותו אחר-כך במועדון מכסח למישהו את הצורה במכות , במקרה הפחות גרוע ,

או שולף חפץ חד ורוצח את זה שמולו במקרה הגרוע והנורא ביותר .

אנחנו מדינה קשה אין ספק , יש פה הרבה לחצים - כלכליים , ביטחוניים , חברתיים ,

אבל אם נינהג באלימות זה לא מה שירגיע אותנו , הפוך , זה רק מגדיל את הקושי ,

הנכון הוא לקחת אויר , לספור עד 10 , ובטח לא לנהוג כלפיי האחר באלימות ,

בין אם זאת אלימות מילולית בטוקבקים , בין אם אלימות פיזית בנהיגה על הכביש ,

ובין אם אלימות פיזית ומילולית במקומות הבילוי .

לא שזה הולך להשתנות מחר בבוקר , ואפילו לא בקרוב ,

אבל אם אפשר לפחות לכתוב על זה ולהביע את התקווה והרצון לשינוי - זה גם משהו , אפילו אם רק טיפה בים !