ניצוצות של תקווה .

חום אימים בחוץ , ובכל זאת שיכנעתי את עצמי לרדת למטה למכולת לקנות כמה דברים .

יצאתי מפתח הבניין בו אני גרה , וחשכו עיניי .

ליד המעקה בחוץ היתה שעונה לה בחורה צעירה בשנות ה-20 המאוחרות לחייה ,

עם בטן הריונית יפה ובולטת , בין אצבעותיה היא החזיקה סיגריה ואז נעצה אותה בין שפתיה -

ועישנה כאילו אין מחר , עברתי לידה ממש במרחק של סנטימטרים ספורים , והבטן התהפכה לי ,

עד כדי כך שכמה שניות אחרי שחלפתי על פניה , סובבתי את ראשי שוב מההלם ,

היא נעצה בי מבט חודר , ספק הבינה ספק לא את ההלם שאחז בי .

מה אתם הייתם עושים במקרה שכזה ? שותקים ? מעירים ? מה ?

המחשבה על התינוק שבתוכה שישלם איזה שהוא מחיר בריאותי על ההפקרות הזאת ,

מוציאה אותי משלוותי . אף אחד לא הכריח אותה להביא ילד לעולם ,

אבל מהשניה שהיא החליטה על כך חובתה לשאת באחריות הכרוכה בכך ,

ולא לעשות דברים שהם בבחינת סכנה ישירה וממשית לתינוק .

מעצבן ומכעיס אותי שיש כאלה אנשים , שהכל אצלם נעשה ללא שום איכפתיות ,

ללא חמלה וללא רחמים , אלא רק מתוך אגואיסטיות ומחשבה על עצמם .

לו רק היה לי את האומץ להגיד לה משהו , אבל לכו תדעו איזה תגובה הייתי מקבלת ,

סביר להניח שהיא לא היתה מקבלת את זה באופן חיובי , והיתה אומרת שזה לא ענייני ,

ואולי זה באמת לא ענייני , אבל זה מפריע לי כי מדובר ביצור קטן וחסר אונים שלא יכול להגיב ,

היא בשביל עצמה שתעשה מה שהיא רוצה , אבל ברגע שיש עוד מישהו במשוואה פה הבעיה ,

אוף ... איזה חוסר אונים !