ניצוצות של תקווה .

לפני כארבע שנים יצא מכתב אל התקשורת שעורר סערה רבתי במדינתנו .

עשרות שחקנים מהתיאטראות הבולטים שלנו , היו חתומים עליו ,

והביעו את סרבנותם הברורה להופיע בישובים השוכנים מעבר לקו הירוק .

הסערה נולדה כיוון שבאותם ימים נחנך היכל התרבות החדש באריאל ,

והצגות רבות שהיו אמורות להופיע שם , היו פתאום נתונות תחת ספק אם יגיעו לשם .

אחת מהחותמות הבולטות על המכתב היתה השחקנית שרית וינו-אלעד ,

המוכרת לכולנו מסידרת הטלויזיה "הבורגנים" , ומופיעה שנים רבות בתיאטרון .

אתמול כך נודע , נסעה השחקנית לישוב טלמון , לביקור הזדהות עם משפחתו של החטוף -

גיל-עד שער . היישוב טלמון נחשב למקום מוקצה מבחינת דעותיה של אותה שחקנית ,

ולכן נסיעתה לשם , זכתה לכיסוי תקשורתי אוהד יש לומר .

אני אישית לא רואה צורך להוקיר אותה ולשבח אותה על-כך ,

אני רואה פה צביעות , ומוטב היה לו לא היתה נוסעת .

את ההזדהות שלה עם אמהותיהם של הנערים החטופים , שתעשה ממקום מושבה בתל-אביב ,

אף-אחד לא צריך לטפוח לה על השכם כי החליטה להגיע לשם .

אם היא רק היתה שמאלנית בדעותיה והיתה בוחרת לנסוע לשם כן הייתי מעריכה אותה על המעשה ,

אבל בזה שחתמה לפני ארבע שנים על מכתב המחרים באופן מוחלט את תושבי אריאל ,

ולפני פחות משנה סירבה שוב להופיע שם עם ההצגה "חברות הכי טובות" ,

מפאת המעשים החמורים הללו של חרם על תושבים שהם אזרחי מדינת ישראל לכל דבר ועניין ,

על כך אין לסלוח לה , ולכן אני לא רואה בנסיעה שלה לטלמון דבר מבורך שראוי להערכה .

כך או כך , ליבי כולו עם משפחות החטופים והלוואי וניזכה לבשורות טובות במהרה !!! אמן !!!