ניצוצות של תקווה .

חם בחוץ ולא רק בגלל מזג-האויר ...

חם בדרום , חם בירושלים , חם ביישובי המשולש וחם גם בצפון .

החום הוא חום של זעם וכעס , של צמיגים בוערים , של קאסמים ,

של מטוסי חיל האויר שמגיבים רק מפעם לפעם , ולא כפי שראוי היה שיגיבו ,

של הציבור הישראלי שכולו זועק וכועס על אדישותה המצמררת של ממשלת ישראל ,

בקיצור , תקופה מאוד לא פשוטה עוברת עלינו תושבי ואזרחי המדינה .

יש יאמרו שהכל היה צפוי , שהרי כבר שנים אנחנו והצד השני יושבים על חבית אבק שריפה ,

שאיימה להתפוצץ בכל רגע נתון , ולעורר מהומות מהסוג שקורה עכשיו .

ובכל זאת למרות הכל , צפוי או לא צפוי , כולנו מופתעים מכמות האירועים ,

שתפסו את כולנו לא מוכנים ובעיקר המומים מהאכזריות שבחטיפת ורציחת הנערים שלנו ,

הפיענוח של הרצח המחריד של שלי דדון מעפולה ,

כמו גם ההלם שייתכן שיהודים מתוך עמנו רצחו את הנער הערבי משועפט .

השאלה הגדולה היא מה צפוי מחר ? האם הרוחות יירגעו ? ויחזור איזה שקט מדומה ?

או שאנחנו צפויים דווקא להסלמה ובלאגן גדול יותר ?

הרבה זמן לא היינו בתוך קלחת בוערת שכזאת ,

הרשתות החברתיות מוצפות בקריאות שינאה ונקמה של יהודים נגד ערבים וההיפך ,

והרושם הכללי הוא שמשהו לא טוב קורה פה .

על אדישותה של ההנהגה כבר כתבתי בפוסט של אתמול ,

הקו ממשיך , לא ממש נירשם שינוי , להיפך - נירשמו עימותים ,

איווט וביבי התעמתו היום בישיבת הקבינט על עוצמת התגובה הישראלית על ירי הקאסמים ,

בשבוע שעבר היה זה נפתלי בנט שספג ביקורת בחוסר הסכמתו להתנהלותם של ביבי ובוגי ,

וכפי שניתן לנחש גם מחר לא תבוא תגובה חריפה מצידה של ישראל , והחמאס ימשיך בשלו .

מה נותר לי לומר לסיכום ... שאולי בכל זאת אתבדה ומחר ניזכה ליום רגוע ומשעמם ,

בלי פרשיות חדשות , בלי אלימות , סתם יום של קיץ , ים , שמש ואבטיחים ...