ניצוצות של תקווה .

לא הייתי כותבת את הפוסט הזה העיקר כדי לעורר פרובוקציה ,

הפוסט הזה ניכתב ממקום מוצק ועובדתי ביותר .

לאנשי השמאל הקיצוני כואב יותר על הירצחו של הנער משועפט ,

רצח שאין כל ספק שהוא אכזרי ומחריד , ורוצחיו צריכים לקבל עליו עונש כבד .

אך קשה שלא להבחין בהבדל בין הסטטוסים שכתבו כמה מהם לאחר הרצחו של הנער ,

לעומת הסטטוסים שניכתבו לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים שלנו .

הם עוטפים את הכאב שלהם בטיעון הדמגוגי והפופוליסטי -

שבעצם מתוכנו יצאו רוצחי הנער הפלסטיני , ולכן זה נורא כל-כך ,

אבל אני לא קונה את הטיעון הזה , כי לא זאת הסיבה העיקרית , אולי רק המשנית .

הסיבה האמיתית היא פשוט כי נער פלסטיני חשוב להם יותר , והרבה יותר -

מאשר שלושה נערים יהודים ישראליים שנחטפו ונירצחו בשטח שמבחינת השמאל אינו שייך למדינת ישראל ,

שהרי ההתנחלויות לטענתם הם אדמות לא חוקיות וכל הבלה בלה בלה ...

גם בעופרת יצוקה ראינו דוגמא טובה על מסך הטלויזיה שלנו מתוך חדשות ערוץ 2 ,

אז המגישה יונית לוי ראיינה עיתונאי מעזה וגילתה אמפתיה עצומה לילדים מעזה ,

ושום רגישות מינימלית לילדים משדרות . הציבור אז הפציץ את מערכת החדשות בפניות זועמות ,

ואתרי האינטרנט דאגו לדווח שהגברת לוי ניבהלה מהעליהום ורצה בוכיה להסתגר בחדרה במערכת החדשות .

על רצח שלי דדון , שהיה ברור מלכתחילה כי בוצע על רקע לאומני ,

גם על זה יש לאנשי השמאל מה לומר , קודם קראתי סטטוס מבחיל ממש ,

של עיתונאי בכיר בידיעות שכתב שהבחור שרצח את דדון הוא סתם חולה נפש ,

אבל שזה ממש לא היה על רקע לאומני , ואחד ממגיבי הפוסט הצדיק אותו וכתב לו :

נו בטח , ההורים שלה רוצים להיות מוכרים כניפגעי טרור כדי לקבל כסף .

אחרי מילים כאלה , אין עוד מה להוסיף , אותי אף-אחד לא ישכנע שהכאב על הירצחו של הנער משועפט -

היה כי הוא בוצע ע"י בני עמנו , הכאב של השמאל הוא כי הם פשוט אוהבים את הפלסטינים יותר מאשר אותנו ,

נקודה , סימן קריאה וסוף פסוק ! עצוב אבל זאת המציאות !!!