ניצוצות של תקווה .

בתור תושבת איזור המרכז , ידעתי בוודאות שהפעם אנחנו בפנים .

למרות זאת רוב הזמן הייתי אדישה , לא חשבתי שאבהל או משהו אם זה באמת יקרה ,

ואז זה הגיע ... האזעקה המצמררת הזאת , שבאותה שניה שהתחילה הרגליים שלי התחילו לרעוד ,

מין רעד כזה שאין דרך לשלוט עליו , לקחתי מהר את הפלאפון אבל הוא עף לי מהידיים לריצפה ,

עד שמצאתי אותו עברו כמה שניות שניראו נצח , ואז רצתי לחדר המדרגות כי אין לנו מקלט ,

כל השכנים כבר היו שם מי מבוהל יותר ומי מבוהל פחות .

התקשרתי למשפחה אף אחד לא ענה , כולם היו בחדרי המדרגות שלהם ...

רק המחשבה על תושבי הדרום המדהימים והאמיצים , שעוברים את זה 13 שנה ,

לפעמים אפילו עשרות פעמים ביום , היא מחשבה שקשה לסבול ולהכיל .

אני כל-כך כל-כך מקווה שצה"ל היקר שלנו ייתן מכה אנושה לחמאס ,

מכה שלא ישכחו גם במאה השנים הבאות .

מגיע לדרום לחיות בשלווה ובנורמאליות , מגיע לדרום שהקאסמים יהיו נחלת העבר בשבילו ,

ומגיע לכל עם ישראל שכוח ההרתעה שלנו שנישחק לא מעט -

יחזור ויעמוד איתן מול כל אירגון טרור או מול כל אחד שרוצה לפגוע ולהשמיד אותנו .

             צה"ל העם איתכם !!!   עם ישראל חי לנצח נצחים !!!