ניצוצות של תקווה .

קשה מאוד להירגע מדבריה הקשים של השחקנית אורנה בנאי .

בראיון שהתפרסם איתה בסופהשבוע האחרון אמרה בנאי שהיא מתביישת בעם שלה ,

ושהיא לא יכולה להגיד את המשפט "תנו לצה"ל לנצח" , כל זה עכשיו , בעיצומם של ימי לחימה .

הרשת עדיין סוערת מהדברים שלה , וספק אם המצב ירגע כל-כך מהר .

היום התראיין גברי בנאי אחד מהדודים המפורסמים שלה , לתוכנית הבוקר של גלי צה"ל ,

והביע את הסתייגותו מהעליהום שעושים עליה . בעיקר הפריע לו שקוראים לה בוגדת .

גם מולי שגב העורך הראשי של "ארץ נהדרת" בה השתתפה בנאי שנים לא מעטות ,

הביע את תמיכתו הבלתי מסוייגת באורנה , ויצא נגד סתימת הפיות שעושים לה .

אז מולי , גברי ואורנה הניכבדים : העליהום הציבורי מוצדק גם מוצדק ,

וגם ההחלטה של חברת "מנו ספנות" לפטר אותה מתפקיד הפרזנטורית שלו מוצדק ביותר .

חיילי צה"ל נלחמים בעזה תוך כדי סכנה ממשית לחייהם , סכנה שכבר גבתה קורבנות רבים ,

ויושבת לה אשה בתוך הבועה הסטרילית שלה ברמת אביב ,

ואומרת שחור על גבי לבן בראיון לעיתון של המדינה שהיא לא יכולה להגיד תנו לצה"ל לנצח .

היש בוקס בבטן כואב יותר מזה ? היש אכזריות וחוצפה גדולים יותר מזה ?

בעוד הגברת ישנה בשקט במיטתה , בביתה אשר ברמת אביב ,

בחור בן 18 ומילואימניק בן 30 שהשאיר ילדה בבית + אישה בהריון ,

מחרפים נפשם כדי שלגברת מרמת אביב לא יעופו טילים מעל הראש .

תסלחו לי אבל אין פה שום חופש ביטוי , ושום דמוקרטיה להגיד כאלה דברים .

צריך להיות עם לב של אבן כדי להשמיע כאלה אמירות , ועוד בשעת מלחמה .

אורנה בנאי ידועה באהבתה וחמלתה האינסופית לבעלי חיים ,

אבל החסירה פרק חשוב מאוד בערכיו הבסיסיים של כל אדם שחי פה ,

כאשר חייל נילחם למען השקט שלה ושל משפחתה ,

ראוי היה שתפגין ולו קמצוץ מהחמלה שיש לה בכמויות גדולות כל-כך כלפיי בעלי חיים .

לא רוצה להתנבא יותר מידי , אבל יש לי תחושה קלה שבעוד שנה או שנתיים ואולי יותר או פחות ,

נישמע ממנה התנצלות על הדברים שהשמיעה , יש לה ילד בבית שיום אחד גם הוא יהיה חייל ,

ואין סיכוי שהיא לא תתחיל להסתכל על הדברים בצורה קצת אחרת , ותחזור בה היטב מהאמירות הבזויות שאמרה !