ניצוצות של תקווה .

קראתי את השיר החדש של עמיר בניון , לא פעם אחת לא פעמיים ואפילו לא שלוש .

קראתי אותו כמה וכמה פעמים , ולא מצאתי מילה אחת של הסתה ,

מילה אחת של הכללה , מילה אחת של גזענות .

מה שכן מצאתי בשיר זה אמת , תיאור כואב של המציאות אותה אנו חיים פה בעל כורחנו .

ישב האיש המוכשר הזה וכתב מילים מדם ליבו שנולדו בהשראת האירועים האחרונים שחווינו ,

הוא לא המציא שום דבר , הוא לא הקצין שום דבר , והוא לא טען שכל הערבים הם מחבלים .

כל מה שעשה בניון הוא לשים מראה חדה אל מול פנינו ולזעוק : זאת המציאות שלנו !!!

ביום ראשון הקרוב הוזמן בניון להופיע במשכנו של הנשיא החדש יחסית , רובי ריבלין ,

היום בישרו כותרות האתרים שהנשיא ביטל את הופעתו של הזמר בגלל השיר שכתב ,

ביטול היא המילה העדינה לתיאור האקט הזה שעשה הנשיא ,

המילה הנכונה והמדוייקת יותר היא החרמה , הנשיא החרים את עמיר בניון .

נשיא אמור לחבר בין חלקי העם , והיום הוא יצר קרע עמוק שיהיה קשה לתקן .

רציתי שרובי ייבחר לנשיא , אבל בתקופה האחרונה הבחירה שלו לא נעימה לי ,

יש מן תחושה שהוא הולך ומשתנה לנו מול העיניים , זה לא הרובי שהכרנו ,

ואני לא מדברת רק על ההחרמה של בניון , כי אם גם על אמירות ופעולות נוספות שנקט לאחרונה .

רובי כך ניתן להסיק מהתגובות הרבות באתרים ובעמוד הפייסבוק שלו ,

כבר לא יוכל להיות הנשיא של כולנו , הוא בחר צד , ונטש מחנה שלם בדרך . כמה חבל , כמה עצוב !!!