ניצוצות של תקווה .

גם מי שאינו דתי נותן חשיבות לימי ראש השנה ויום כיפור .

שנה חדשה בפתח ובאופן כמעט אוטומטי כולנו עושים את חשבון הנפש שלנו .

האם התנהגנו השנה בצורה ראוייה לסובבים אותנו ,

האם פגענו במישהו בכוונת זדון ורוע ,

האם פגעו בנו והחלטנו שאיננו סולחים לא משנה מה .

כל אחד והמחשבות שלו , כל אחד והחלומות שלו , כל אחד והתקוות שלו .

לפני עידן הרשתות החברתיות כאשר הכל היה עוד תמים ונקי יותר ,

אפשר אולי היה לחוש את הטוהר בבקשת הסליחה או במוכנות למחול ולסלוח ,

אפשר היה אולי לחוש את ההתחלה החדשה ואיתה הרצון לכבד יותר את השני .

לא כך הם פני הדברים היום , במדינת הפייסבוק ראש השנה ויום כיפור הם סתם עוד תאריך .

כמות העלבונות הקללות ודברי הנאצה המתרחשים בימים אלה בדקות אלה ובימים הבאים שיבואו ,

זהים ליום רגיל בלי שום שינוי מזערי או חמלה המתבקשת בימים אלו ממש .

מידי פעם צץ איזה מגיב שקורא את כולם לסדר ומזכיר את הימים הנוראים המתקרבים ,

אבל קשה לומר שזה מזיז למישהו שנחוש בדעתו לקלל את מי שלא חושב כמוהו .

יש אנשים שגם אם יבקשו סליחה מהיום עד יום כיפור הבא לא צריך למחול להם ,

מי שמנבל את הפה בזדון ושולח אנשים בעזרת קללות לאלף עזאזל , לא ראוי למחילה .

מה יש לומר , עצוב , מדינת הפייסבוק על כל הדברים החיוביים שבה ,

טומנת בתוכה גם את הפרצוף האמיתי שלנו , והפרצוף הזה רחוק מלהיות חיובי ,

ובימים אלה הוא אפילו ניראה מכוער עוד יותר . כמה עצוב , כמה חבל .