ניצוצות של תקווה .

הזמר גבי שושן ניפטר היום . נסיבות מותו נחשפות אט אט ,

ומעידות על סוף טראגי של אחד מגדולי הזמרים שידעה ישראל בשנות ה-70 .

מותו העצוב הציף אצלי סוגיה שבעבר הרחוק כבר התייחסתי אליה בפוסט שכתבתי .

סוגיה שחייבת להשתנות מיידית , אבל ממשיכה שנים באותה מגמה ללא שינוי , כמה עצוב . 

מבלי להיכנס לשמות של אומנים כאלה ואחרים שחלקם אינם עוד איתנו ,

וחלקם איתנו ואמן שיבדו לחיים ארוכים וטובים .

להיות אומן מתבגר בישראל כרוך פעמים לא מעטות בהתדרדרות כלכלית ,

ולא פחות בשיכחה או התעלמות מתרומתו הגדולה של אותו אומן לתרבות הישראלית .

נכון , אנחנו לא אמריקה שם זמר שמוציא אפילו שיר אחד שהופך לשלאגר ,

יכול להיהפך בן לילה למולטי מליונר ולנוח על זרי הדפנה . 

בישראל אומנים וותיקים לא הגיעו מהר כל כך לשקט כלכלי ,

וגם אם כן הרי שכאשר התבגרו פעמים רבות החלה דעיכה משולבת של הקריירה והפן הכלכלי .

באמריקה אומנים כמו פרנק סינטרה למשל זכו לכבוד והוקרה גם בהגיעם לגיל מתקדם , 

שארל אזנבור הצרפתי מופיע עד היום , כך גם חוליו איגלסיאס ועוד רבים אחרים .

רק אצלנו אומנים נישכחים בהגיעם לגיל מתקדם ,

אפילו אריק אינשטיין הרגיש שהרדיו מתעלם משיריו החדשים , אותם הוציא בעשור האחרון לחייו .

מה קורה לנו ? למה אין לנו כבוד לגוורדיה הותיקה ? 

זאת שבנתה פה תרבות לתפארת שתיזכר לעוד שנים ארוכות .

כולי תקווה שמשהו קצת ישתנה פה , אם זה אצל עורכי המוזיקה בתחנות הרדיו ,

אם זה בתוכניות האירוח ברדיו ובטלויזיה , אם זה במשרד התרבות . 

חייב להיות פה שינוי אמיתי , אף אומן לא צריך להגיע לפת לחם בערוב ימיו ,

ובוודאי שלא להישכח ולחוות התעלמות מתרומתו המפוארת לתרבות הישראלית !!