ניצוצות של תקווה .

השבוע עוד בטרם פטירתו של הגדול מכולם אריק אינשטיין ,

יצא לי לחשוב רבות על ההבדלים הגדולים בין הזמרים של אז , לבין הזמרים של היום .

כשאני אומרת זמרים של אז , או של פעם , אני מתכוונת לזמרים שעדיין יוצרים ומופיעים גם היום ,

אבל שתחילת הקריירה שלהם החלה אי-שם לפני מספר עשורים .

השבוע הייתי בהופעה של ברי סחרוף שאירח את יהודה פוליקר ,

ההופעה התקיימה בהיכל-התרבות , ולא ניתן בכלל להסביר במילים את מה שהלך שם ,

הקהל פשוט יצא מגדרו , ולא נותר אף-אדם אדיש בקהל !

ההופעה הסוחפת הזאת היתה יום לפני מותו של אריק אינשטיין ,

וכבר במהלכה וגם לאחריה חשבתי ככה ביני לבין עצמי :

איזה קריירות מפוארות עשו שני הזמרים הללו , פוליקר וסחרוף ,

ובעיקר איך הם מצליחים להישאר רלוונטים וממשיכים ליצור ולהופיע במשך כמה עשורים טובים .

האנשים האלה עסוקים בלעשות וליצור מוסיקה , חשבתי לעצמי , זאת המהות שלהם ,

הם לא עסוקים בללכת להשקות , בליראות ולהיראות , בלענוד תכשיטי יהלומים מנקרי עיניים ,

בללבוש חליפות באלפי-שקלים , בלנסוע במכוניות פאר .

המוסיקה היא דרך חיים עבורם , הבמה , היצירה , המילים , הלחנים וכו'...

יום למחרת בשעות הלילה נפטר אריק אינשטיין ,

וכפי שסופר אודותיו בכל תוכנית , עיתון או אתר אינטרנט , אריק היה סמל הצניעות .

הוא גר במשך כל חייו עם משפחתו בדירה צנועה בלב תל-אביב , ולא במגדלי-יוקרה .

למרות סכומי עתק שהוצעו לו במהלך השנים לגבי כל מיני-פרוייקטים ,

הוא הרגיש שהוא לא מסוגל ולא יכול לעמוד שוב על במה , ולכן סירב לסכומי-העתק האלה .

העולם שלנו מאוד השתנה , התרבות שהיתה לנו הולכת ונעלמת ,

ואת מקומה תפסו דברים חדשים לא חיוביים במיוחד , בלשון המעטה . ח-ב-ל !

טוב שיש לנו עוד זמרים מהעשורים הקודמים שבעצם עשייתם עד היום ,

עדיין מצליחים לשמר את היופי והמהות של התרבות האמיתית ,

ובכך לא נותנים לתרבות הסלבס העכשווית להשתלט על חיינו עד-הסוף .

איזו אבידה ! מדינת-ישראל כולה מרכינה ראש לזכרו של אריק אינשטיין ,

שסימל בעבור כולנו את ארץ ישראל היפה והטובה !

הקול המיוחד שלו שמתנגן עכשיו בראשי בעת כתיבת שורות אלו ,

ילווה אותנו עוד הרבה הרבה הרבה שנים , לנצח !

השירים המופלאים שלו נחצבו עמוק כל-כך בלב כולנו , ובלב התרבות הישראלית ,

ולא נישכח גם את כישרונו כשחקן , שחקן קומי ענק ,

איך שניזכרים במערכונים מלול אי-אפשר שלא לחייך ...

אריק אינשטיין השאיר חלל אדיר בתרבות שלנו שהולכת ונעלמת ,

ומפנה מקומה לדברים רדודים שבכל רגע פג תוקפם .

אריק הוא מסוג האומנים שגם עוד חמישים שנה יהיו רלוונטים ,

שיריו לעולם לא יעלמו מאיתנו , אלא רק יתעצמו עם הזמן .

וכמילות השיר : אני הולך לבכות לך תיהיה חזק למעלה ,

כן אריק , תיהיה חזק למעלה , עם ישראל מודה לך על תרומתך האדירה ,

ובעיקר אוהב אותך מאוד ! יהי זיכרו ברוך !

בשעה האחרונה דווח כי הזמר אריק אינשטיין אושפז בבית-החולים איכילוב במצב-קשה .

אריק אינשטיין מסמל בשבילי ובשביל רבים אחרים את הישראליות במיטבה !

לדעתי אין אדם במדינה שלא אוהב אותו , הוא ההתגלמות של ארץ ישראל היפה !

יש משפט שלו שהוא אמר לפני מספר שנים בראיון שנערך איתו ב-"ידיעות-אחרונות" ,

ומלווה אותי עד-היום , אפילו כתבתי על המשפט בהקשרים שונים בפוסטים שלי  ,

המשפט אומר : זה לא שפעם היה יותר טוב , אבל היה פחות רע ...

כל-כך נכון וכל-כך מדוייק ויפה !

כולי תקווה ותפילה שאריק אינשטיין יצליח לצאת ממצבו , ויחלים במהרה ,

אריק צריך להישאר איתנו עוד שנים רבות , ונוכחותו חשובה .

רק אתמול או שלשום קראתי כי הוא אמור להתחיל לכתוב טור קבוע בעיתון "מעריב" ,

ואני רוצה שאכן כך יקרה , אני רוצה לקרוא את חוכמת החיים שלו ודבריו השנונים והמשעשעים .

אריק - העם איתך ! הלוואי שתחזור לביתך במהרה , ושתיהיה בריא וחזק ! אמן !

קרה לכם פעם שהרגשתם בתוך מבוי סתום ?

מן תחושה שמולכם מאחוריכם ומשני צידכם עומדים קירות גבוהים שמפריעים לכם וחוסמים את דרככם ,

והייתם מוכנים לעשות הכל אבל הכל בכדי לשבור אותם , רק כדי להתקדם לעבר המטרה החשובה שלכם ?

אז איך לעזאזל שוברים את הקירות החוסמים והמפריעים האלה ?

איך מצליחים להסיט אותם מהדרך , וממשיכים בדהרה אל עבר המטרה ?

הרי כח פנימי ומוטיבציה לא חסר כאשר משתוקקים למשהו בצורה עמוקה כל-כך .

אבל יש לא מעט מצבים שהדברים מוכתבים לנו , ואין ביכולתנו לשנותם ,

הרי יש לא מעט מצבים שמישהו החליט על כללים כאלה ואחרים , שעלינו להיות כפופים להם ,

אז מה עושים ? איך מדלגים על-זה ? איך מיישמים את-זה ?

אילו היו קיימים ניסים בעולם באופן שכיח יותר , הייתי אולי מחכה לאחד כזה ,

אבל צריך נס כדי שיקרה נס , ואי-אפשר לסמוך על-זה .

אני נמצאת בתוך מבוי-סתום , ורק נס גדול באמת יוכל להוציא אותי ממנו .

מזל שבתוך כל הבור השחור הזה , יש אלומת-אור גדולה של מישהו שמנסה לעודד ולעזור .

בתור מישהי שחיה את שנות ילדותה בשנות ה-80 אני מאוד שמחה על-כך ,

החיים בשנים הללו , הביאו לאישיות שלי הרבה דברים שבעיניי נחשבים לחיוביים .

הנה ספירת מלאי קצרה של אותם דברים שנישארו בתוכי עד היום ,

ורחוקים לצערי מההתנהלות שרוחשת היום בעולם שבחוץ .

* סבלנות והמתנה לדברים מתוך ההבנה הברורה שאין הכל עכשיו ומיד .

* שמחה והרגשה טובה ברכישת בגד או נעל חדשה , גם אם אינם שייכים לאיזה מותג-על .

* פשטות וצניעות בסוג הבילויים וסוג המסיבות/אירועים .

* מתן חשיבות ויחס טהור לכל הנושא של בנים ובנות , גברים ונשים .

 ויש עוד ... אבל הסעיפים הללו בהחלט מעבירים את המסר שעליו אני רוצה לכתוב פה .

היום נעצר בישראל רב ראשי לשעבר , בחשד לעבירות שוחד מרמה והפרת אמונים ,

מדובר פה על סכומי עתק של מליונים , שהרב קיבל לכיסו .

פרשת הזמר המפורסם והמעשים הניקשרים בה , גם ידועה לכולנו .

נשיא לשעבר יושב בכלא , ולפניו ואחריו ישבו עוד אנשי ציבור שגם עברו עבירות מסוגים שונים .

אתמול נחשפתי לכתבה מצמררת המספרת שנערות בנות 15 מספרות בעיקבות -

פרשת הזמר , שהיום זה מאוד נורמטיבי ומקובל לקיים יחסים בגיל 15 , ואפילו לפני ,

ומי שלא עושה את זה לא נחשבת מקובלת .

תאמינו לי הלב שלי זועק לשמיים , איך עוצרים את כל התוהו ובוהו שמתרחש פה ?

מה עם קצת ערכים ? מוסר ? יושר ? לאן כל זה הלך ?

הכי קל זה להטיל את האשמה על כל מיני סימפטומים שמתרחשים סביבנו כמו :

תחרותיות אינסופית , קידמה וטכנולוגיה והעובדה שהכל זמין ברשת ,

דרכים לקויות לעשות כסף קל ללא כל מאמץ וכו'...וכו' ...

אבל האשמה העיקרית היא בנו , כי אנחנו נותנים לזה לקרות ,

ואז נחשפים פעם אחר-פעם לפרשיות דרמטיות וסוערות כאלה ואחרות .

מתי נבין שיש ערכים בסיסיים וחשובים , שרק אם נישמור עליהם בחוזקה ,

נוכל להמשיך ולהתקיים כחברה נורמלית ובריאה ,

ואם לא כן , הכל יתפורר לנגד עיניינו ונזדעזע בכל פעם מחדש .

ילדה בת-15 איננה צריכה לקיים יחסים או לשתות אלכוהול ! ! !

גבר בעל כוח ומעמד איננו צריך לנצל את מעמדו ולהשתמש בו לרעה ! ! !

אדם בעל תפקיד מפתח צריך לשמוח שיש לו משכורת נאה ,

מבלי לחפש דרכים שאינן נקיות בכדי להכניס עוד ועוד כסף לכיסו ! ! !

אלו רק חלק מדברים כל-כך בסיסיים , שאל לנו להפר אותם ,

אחרת לא פלא שיום אחר יום , נחשף לפרשה שרודפת פרשה ,

זה לא ייגמר עד שלא נחליט בעצמנו על שינוי מהותי וחזרה לערכים בסיסיים ופשוטים !