ניצוצות של תקווה .

כל שנה מאז היותי ילדה קטנה היום הזה הוא יום שעצוב לי בו באמת .

אני דור שני לשואה , בבית דיברו על השואה אבל לא היתה הרגשה של אבל יומיומי .

שמעתי סיפורי גבורה וסיפורים כואבים על המשפחה שניספתה , ונצרתי אותם בליבי לתמיד .

גם השנה וגם בשנים קודמות , ניתקלתי לא פעם באנשים שמרגישים שמכריחים אותם להיות עצובים .

נורא מוזר לי הדבר הזה , מי שחי פה אמור לדעתי לחוש עצבות באופן טיבעי -

גם אם איננו שייך למשפחה של ניצולים , מספיק הרי להיחשף לסיפורים הרבים והמצמררים ,

לשמוע את הצפירה , ולהרגיש באויר את האוירה הייחודית של היום הקשה הזה .

קראתי היום סטטוס של מישהי מוכרת בפייסבוק , שסיפרה שאנשים התמרמרו -

על כך שסגרו את ה-V.O.D  ל-24 שעות , למען האמת נחרדתי ,

זה מה שמפריע לאנשים ? אפילו את היום הזה שאינו קשור נניח לעניין דתי או אמוני ,

אלא לעצם היותנו יהודים ישראליים שחיים פה וזוכרים את בני עמנו שאינם עוד ,

אפילו פה יש מחלוקת ואין קונצנזוס ? אם כך מצבנו רע בהחלט , וחבל .

ניזכור ולא נישכח את ששת המיליונים שאינם עוד ,

ואשר במותם ציוו לנו את החיים ואת הזכות למדינה משלנו , עם ישראל חי !!!

המערכת הפוליטית יצאה בימים האחרונים בהצהרות כאלה ואחרות ,

נגד הסכם הפיוס שערך אבו-מאזן עם יריבו המר משכבר ימים , החמאס .

קצת ניראה לי תמוה כל הפסטיבל הזה שאנחנו עושים כנגד עניין הפיוס .

מבחינתי אבו-מאזן דווקא עשה לנו טובה בכך שחתם על ההסכם הזה ,

ואולי עכשיו סוף סוף הגברת ציפורה ליבני תרד מהעץ הגבוה עליו היא טיפסה בשנה האחרונה .

מישהו פה באמת חשב שאבו-מאזן הוא פרטנר לגיטימי שהשיחות איתו יסתיימו בהפרחת יוני השלום ?

אדם שלא מכיר בקיום שלנו כמדינה , שהיה מעורב בעצמו במעשי טרור כאלה ואחרים ,

כמו הטבח המחריד במעלות אי-שם בשנת 1974 .

אדם שרק מסית נגדנו  וגורם להתלהמות בתוך הרשות הפלסטינית ,

התלהמות שייצרה לא מעט פיגועים מאז תחילת השיחות לפני כ-9 חודשים ,

פיגועים בהם איבדנו חיילים ואזרחים , שהאחרון שבהם היה לפני ליל הסדר .

איתו אין מה לנהל משא ומתן , ובטח לא לוותר על שטחים מתוך מדינת-ישראל ,

אז יופי שחבר לחמאס , לפחות עכשיו המשא ומתן הוירטואלי שהיה התפוצץ ,

ולא ידרשו מאיתנו דרישות בלתי הגיוניות לוויתורים כאלה ואחרים ,

שמעבר למהות הוויתור הם גם היו מהווים סכנה קיומית לערים נוספות בישראל ,

כי מי שמוותר על שטחים בגדה , שלא יתפלא שכבר למחרת יעופו טילים על כפר-סבא ונתניה .

אפילו האמריקאים יעזבו אותנו עכשיו בשקט , כי גם מבחינתם חמאס הוא קו אדום .

עכשיו צפוי לנו קצת שקט , ואולי עדיף שכך זה יימשך , עד אשר יבוא מישהו חדש לרשות ,

מישהו שיהיה פרטנר אמיתי לגיטימי , ומונע באמת ממקום של דו קיום ולא ממקום של שינאה .

 אודטה יש רק אחת , והיא אלופה במתן עצות שימושיות שיעשו לנו את החיים לקלים יותר ,

 אז אני לא מתיימרת להיות אודטה , אבל ניזכרתי השבוע בכמה טיפים ששמעתי לאורך השנים -

 ובכאלה שיצרתי בעצמי , והחלטתי לשתף אותם עם העולם ... קבלו באהבה !

*בארנק שלכם שימו אך ורק כסף , לא ת.ז. לא כרטיסי אשראי , לא כרטיס קופ"ח ,

 ולא רישיון נהיגה . במידה ואיבדתם או ניגנב לכם הארנק , רק הכסף שהיה בתוכו הלך כפרה ,

 אבל חסכתם לעצמכם את כל המתח וכאב הראש של ביטול כרטיסי האשראי ,

 ואת ההתרוצצות והטירחה הכרוכים בהוצאת ת.ז. חדשה , רשיון הנהיגה או כרטיס קופ"ח .

*תשאירו במקרר כוס או שתיים ריקות , וכך ביום חם כאשר תימזגו לתוכה שתיה ,

 אפילו אם השתיה מספיק קרה זה יקרר אותה יותר , זה יעיל בהרבה מקוביות קרח .

*אל תחכו אף פעם לדקה התשעים כאשר אתם צריכים לעשות משהו שלא תלוי רק בכם ,

 לדוגמא : אם עליכם לקנות תרופה מסויימת , קנו אותה מבעוד מועד , כי תמיד יכול להיות מצב -

 שהיא ניגמרה בבית מרקחת הקרוב , ותצטרכו לרוץ לקצה השני של העיר ,

 או לחכות שיזמינו לכם אותה ואז תיהיו במתח אם היא תגיע בזמן .

 כנ"ל לגבי טפסים שאתם צריכים להוציא לסידורים שונים , אסור לחכות לדקה התשעים !

*כלל חשוב בחיים : כאשר יש ספק , אין ספק !

 אם אתם מודאגים או לא בטוחים לגבי משהו , עדיף לשאול ולברר ובכך למנוע תקלות ,

 טעויות ואי הבנות , זה נכון לכל תחום בחיים , ובוודאי לכאלה של בירוקרטיות ניירת ועניינים טכניים .

*אם נותן שירות כלשהו עזר לכם בצורה אחראית ונאמנה , תנו לו מילה טובה , ותודו לו על כך ,

 זה ימלא אותו בכוח וייתן לו את המוטיבציה להמשיך ולתת שירות טוב לאנשים נוספים ,

 תאמינו לי זה עושה פלאים , וכולם יוצאים מורווחים מכך .

 זהו בינתיים ... אם אזכר בטיפים נוספים אקדיש להם פוסט נוסף בהמשך ,

 מקווה שיהיה לכם שימושי ושיקל עליכם בדברים הקטנים של חיי היומיום , בכיף !

ושוב כותרות מצמררות על מריבה שיצאה מכלל שליטה בין שתי חבורות של צעירים במועדון ,

שהשורה התחתונה של המריבה היא רציחתו של בחור שרק רצה לבלות , ועכשיו הוא איננו .

אני אומרת למה ללכת רחוק מידי , למה להאשים את צריכת האלכוהול שמזמן יצאה מכלל שליטה ,

מספיק לגלוש באינטרנט ולראות את השינאה , האלימות המילולית ומלחמת העולמות בין הטוקבקיסטים .

היום הרי הכל גלוי , אין כמעט טוקבקיסטים אנונימיים , להיפך ,

רובם הגדול של המגיבים הוא בפנים חשופות דרך הפייסבוק ,

ואפשר ממש לחטוף שבץ לב ממה שהולך שם לעיתים די קרובות , תלוי כמובן בנושא הכתבה .

אין תרבות דיון , אין שקילת מילים , קללות ואיחולים למחלות ולמוות ברמה מפחידה ממש ,

אפילו אנשים שמגיבים באופן מתון ומאופק , חוטפים לא פעם עלבונות קללות ומה לא ?

לכן אני אומרת , האלימות של המועדונים מתחילה עוד הרבה לפני שהיא מגיעה למועדונים ,

מי שאין לו אלוהים ויכול בתגובה דרך הפייסבוק לכתוב דברים שקשה להבין איך הוא מסוגל בכלל לטנף ככה ,

אז מה הבעיה למצוא אותו אחר-כך במועדון מכסח למישהו את הצורה במכות , במקרה הפחות גרוע ,

או שולף חפץ חד ורוצח את זה שמולו במקרה הגרוע והנורא ביותר .

אנחנו מדינה קשה אין ספק , יש פה הרבה לחצים - כלכליים , ביטחוניים , חברתיים ,

אבל אם נינהג באלימות זה לא מה שירגיע אותנו , הפוך , זה רק מגדיל את הקושי ,

הנכון הוא לקחת אויר , לספור עד 10 , ובטח לא לנהוג כלפיי האחר באלימות ,

בין אם זאת אלימות מילולית בטוקבקים , בין אם אלימות פיזית בנהיגה על הכביש ,

ובין אם אלימות פיזית ומילולית במקומות הבילוי .

לא שזה הולך להשתנות מחר בבוקר , ואפילו לא בקרוב ,

אבל אם אפשר לפחות לכתוב על זה ולהביע את התקווה והרצון לשינוי - זה גם משהו , אפילו אם רק טיפה בים !

כל שנה מחדש אני מצטערת שאני לא מכירה מקרוב אנשים שעושים מימונה .

כל כך בא לי להיות פעם בערב המימונה אצל משפחה מרוקאית אמיתית .

גם המנהג עצמו של הכנסת האורחים הרבים , וגם שלל המופלטות והמתוקים ,

מעוררים בי את החשק לחוות את החוויה הכל-כך מיוחדת הזאת .

נידמה לי שכשהייתי נערה יצא לי לאכול כמה מופלטות ,

לא במסגרת חגיגות המימונה אלא סתם ביום רגיל ,

בזכות כמה חברות מרוקאיות מימי בית הספר העליזים .

זאת נראית לי אומנות של ממש , להכין את כמות המתוקים המכסים תמיד את השולחנות -

בשלל סוגים צבעים וריחות , ממש חגיגה לעיניים וכמובן גם לחיך .

נו טוב ... עוד לא אבדה תקוותינו כמו שאומרים ,

מקווה שיום אחד גם אני אחווה את המימונה מקרוב ,

ולא רק דרך מסך הטלויזיה שמעביר תמיד בשידור חי את החגיגות ,

ובינתיים אסיים עם הברכה המסורתית שנהוג לומר בערב המימונה :

"תרבחו ותסעדו" , חג מימונה שמח לכל עם ישראל !