ניצוצות של תקווה .

הקיץ עדיין חי קיים ובועט , והיום אפילו דיברו על עומס חום כבד במיוחד .

הסתיו והחורף שאותם אני כל-כך אוהבת , לא נראים באופק ,

ומי יודע מתי ניזכה להריח את ריח האויר הנקי שמגיע מיד לאחר הגשם הראשון ...

קשה לי להאמין שהצלחתי לעבור די בשלום למען האמת ,

את חודשים יולי-אוגוסט , שניראו נצחיים וארוכים מאי פעם .

יש אנשים שמתים על הקיץ , תנו להם קיץ כל השנה , ים , בריכה , קפקפים ...

אני לעומת זאת פשוט פורחת בסתיו ובחורף ,

ולא חשוב כמה שכבות אני צריכה ללבוש , זה לא מפריע לי בכלל ,

להיפך , אין כמו להתלבש טוב , להרגיש חמימות ,

ואז לצאת החוצה אפילו אם יורד מבול , להיות תחת מטריה , וללכת בתוך מסך של גשם ,

תענוג... אני מתה על הימים הללו , ואפילו את העובדה שמחשיך יותר מוקדם .

אם יכולתי לקבל עכשיו איזה מבול טוב , שישטוף את כל האויר החם שבחוץ ,

(וגם שינקה קצת את התריסים במרפסת , על הדרך...)

הייתי המאושרת באדם , ובטח לא רק אני .

אין כמו ריח האדמה הרטובה אחרי הגשם , זה ריח משכר ומיוחד ביותר .

אוטוטו מתחיל ספטמבר , ולא ניראה לי שלפני אוקטובר ניזכה לגשם ,

טוב...אז הספירה לאחור התחילה , אבל במובן הטוב של המילה ,

לא אותה ספירה לאחור שנחשפנו אליה השבוע ביחס למתקפה בסוריה ,

כי אם הספירה לאחור עד להגעתו של הגשם הראשון .

השבוע החולף הביא איתו תובנות רבות , בכל-זאת קרו דברים...

* עם-ישראל למוד מלחמות ככל שיהיה , לא היזדרז לקחת ערכות-מגן ,

   כאשר הכל מסביב ניראה שקט באופן-יחסי . (ולא משנה כמה הודעות בדואר שלחו לו ...)

   אבל כאשר רוחות המלחמה המנשבות הגבירו את מהירותן ,

   אז כולם רצו לתחנות החלוקה , ושילמו מחיר-גבוה של עמידה בתור ,

   והתבשלות של חמש-שעות לפחות תחת השמש הקופחת .

* אומרים ש-בעת מצוקה העם שלנו מתאחד ועוזר אחד-לשני ,

   לצערנו השבוע עם האלימות והבלאגן בתורים למסכות ,

   היה שם הכל חוץ מאחדות ועזרה ...

* יש מעט אנשים טובים וטהורים ש-יוצא לך לפגוש בצמתים חשובים בחייך ,

   השבוע פגשתי מישהו כזה , ש-כבר נימצא תקופה לא מעטה בחיי ,

   ורק בזכותו אני מצליחה לצלוח את המהמורות והקשיים בדרך אל....

*ככל ש-אנחנו משתוקקים למשהו , כך נעשה יותר קשה להשיגו ,

  הגדולה בכל-זה , לנסות להשאיר את המוח על מסך-לבן ,

  ולא לתת לו לייצר מחשבות ופחדים ש-רק מכאיבים לנו יותר בתהליך .

* העולם כניראה שבע ממלחמות , והיום עם הקידמה ועודף-המידע ,

   קשה יותר לצאת למלחמה , כל אינפורמציה מיד נחשפת ,

   כל תמונה מיד מתפרסמת , והכל מתועד לנצח .

   אולי זה רמז בשביל העולם , ש-עידן המלחמות הסתיים ,

   וצריך לנסות לנהל את העולם , ובכלל זה את המלחמה בטרור ,

   בדרכים מתוחכמות יותר מהמלחמות הקונבנציונאליות .

* לכל שבוע ארוך מאתגר ומתיש ככל-שיהיה , תמיד יש סופ"ש ,

   סופ"ש הוא השיחרור והמתנה הכי גדולה שהאדם הפשוט יכול להנות ממנה .

* אין לדעת מה צפוי לנו בשבוע-הבא , אבל טוב ש-השבוע הזה כבר מסתיים ,

   שיהיה לכולנו סופ"ש נעים ורגוע ! ! !

אי-אפשר להכחיש , ביומיים שלושה האחרונים הייתי בלחץ מהמצב ,

והיתה תחושה ש-אוטוטו משהו לא טוב יקרה...

היום קמתי בבוקר , ראיתי את כותרות החדשות באתרים השונים ,

והרגשתי הקלה כלשהי , לא יודעת להסביר , אבל זאת התחושה .

יכול-להיות ש-ההרגשה הזאת תתחלף במהלך היום ,

בהתאם לחדשות ש-יזרמו , אבל בינתיים אני נהנית מתחושת-ההקלה ,

רוב החשש ש-היה לי נעלם , ברור ש-אין בי שאננות , ואני מודעת-למצב ,

אבל ההרגשה הכללית רגועה הרבה יותר ...

מקווה ש-ימשיך כך לאורך היום .

בסופו של יום כל-אדם נורמלי בעולם היה נותן הכל ,

רק כדי שהעולם יהיה מקום שקט ונעים ש-טוב לחיות בו ,

ו-את המילה מלחמה היינו מכירים רק מספרי ההיסטוריה או מסרטי-קולנוע ,

אבל לא מהמציאות ... אך , חזון אחרית-הימים !

תמיד אמרנו שדווקא בעיתות מצוקה העם שלנו מאוחד , ועוזר אחד לשני .

אבל כותרות היום מעל מסכי אתרי האינטרנט , מראות לנו שלא כך הדבר .

בעיצומו של מצב-ביטחוני רגיש , רבים נהרו אתמול והיום לתחנות החלוקה ,

וכניראה שהחום הלוהט של הקיץ , ביחד עם החום הלוהט מכיוון סוריה ,

עושים את שלהם , ומצליחים להוציא אנשים משיווי-משקל .

בניגוד לתגובות הרבות של הטוקבקיסטים , ששמחים לאידם של אלו -

שחיכו לדקה ה-90 על-מנת לקבל מסכות ,

אני דווקא לא שופטת אותם , אולי כי גם אני הייתי כמוהם עד לא מזמן ,

ולמרות פניות חוזרות ונישנות שאבוא לקחת ערכה ,

התעלמתי מכך לחלוטין במשך תקופה מאוד ארוכה ,

ורק לפני מספר חודשים גמלה בליבי ההחלטה וניגשתי לקבל ערכה .

חבל שאין לנו קצת סבלנות והבנה שאלימות לא פותרת כלום ,

אפשר לעמוד בתור כמו בן אדם נורמלי , ולחכות עד שיקראו לך ,

נכון , הידיעה שאין מספיק מסכות לכל תושבי המדינה לא תורמת גם היא ,

אבל כאשר מבחוץ יש לנו לא מעט אויבים אמיתיים ואכזריים באמת ,

לפחות אנחנו בתוך עצמנו צריכים להתייחס בכבוד הבנה וסובלנות אחד כלפי השני .

קרה לכם ש-מתוך אינטואיציה פנימית , הלכתם ועשיתם מעשה כלשהו ,

ש-עם הזמן התגלה כדבר כל-כך נכון וחכם לעשותו בעיתוי הספציפי ש-בחרתם ?

לי זה קרה מספר-פעמים , הנה כמה דוגמאות ש-חולפות כרגע בראשי ...

לפני מספר-שנים התקשרתי לביטוח-לאומי כדי לבדוק אם יש לי חוב כלשהו ,

על כמה חודשים ש-לא עבדתי בהם , ואשר במהלכם לא שלחו לי שובר-לתשלום .

המוקדנית אכן אמרה לי ש-קיים חוב כלשהו , וכיוון ש-אני יזמתי את השיחה ,

אזכה להנחה מסויימת , ואת היתרה ישלחו לי בצורת שובר לתשלום , ואכן כך היה ....

לא עברו מספר-חודשים ובמקום העבודה ש-עבדתי באותה תקופה ,

היו קשיים כלכליים , ההכנסות ירדו מאוד , ולא היתה ברירה אלא לפטר עובדים ואני ביניהם .

בפעם הראשונה בחיי מחלתי על כבודי , והלכתי ללישכת התעסוקה ,

על-מנת לקבל דמי-אבטלה , ולשמחתי , כיוון ש-סגרתי את החוב ש-היה לי לביטוח-לאומי-

מספר חודשים קודם לכן , יכולתי לקבל את דמי-האבטלה במלואם .

כאשר חשבתי על-כך ביני לביני , אמרתי לעצמי , כמה מוזר, הרי לו לא היה עובר בראשי ש-אולי קיים חוב ,

בכלל לא הייתי מרימה אליהם טלפון , ואז דמי-האבטלה ש-כל-כך חשובים-

בתקופה ש-אינך עובד , היו מתקזזים לסכום נמוך יותר , והדבר היה מקשה עלי .

דבר דומה קרה לי לפני מספר-חודשים , וקשור לאירועים ש-אנו עוברים בימים אלו ,

בעניין המצב-הבטחוני הרגיש ...

במהלך השנים קיבלתי פעמים רבות הודעה בדבר חלוקת ערכות מגן ,

בסניף הדואר הקרוב לביתי , ואף-פעם לא טרחתי ללכת לקחת ערכה .

כל-הזמן זילזלתי ואמרתי לעצמי ולסובבים אותי , אם באמת תיהיה מלחמה המסכה לא תעזור ....

ואז לפני כמה חודשים קיבלתי שוב הודעה על חלוקה ,

ואינני זוכרת מה היה הטריגר ל-כך ש-החלטתי , ש-הפעם אני הולכת לקחת ולא מזלזלת .

היום ש-המצב באמת באמת רגיש , ואני רואה את התורים האינסופיים במוקדי החלוקה ,

אני אומרת לעצמי , איזה מזל ש-הלכתי אז , חסכתי מעצמי את כל המתח וההמולה של עכשיו ,

ובמגבלות האירועים הקיימים , לפחות במובן הזה אני רגועה....

לפעמים אנחנו עושים מעשים , ורק הזמן מראה לנו כמה חכם היה ש-בחרנו לעשות אותם-

בעיתוי המאוד מסויים ש-עשינו אותם !