Bela Lugosi’’s Dead
Perfection. Love. Life. Depression. |
| 12/2013
כלום
הריקנות הזו עוד תהרוג אותי. אני לא יודעת מה אני שונאת יותר את עצמי או את האנשים בחיי ובעולם. אבל על מי אני עובדת, הרי אני יודעת שזה הולך ביחד.. כשאתה שונא אנשים אתה שונא את עצמך וכשאתה שונא את עצמך אתה שונא אנשים. החיים האלה מכבידים עליי ומקשים עליי. הריקנות הזו שמתלווה לדיכאון הכללי בקשר לקיומי ממש לא מועילה לו... ובטח לכל האנשים שמסתכלים בבלוג הזה מדי פעם כבר נמאס לשמוע ממני, כל הזמן עצובה ומדוכאת... אבל כזאת אני והאמת היא שעמוק בלב אני מקווה שמישהו יוכל להבין אותי ושלמישהו לא יימאס אבל בהגיון הבריא שלי אני יודעת במאה אחוז שאין שום סיבה ושזה מאוד קשה להכיל כלכך הרבה סבל דיכאון בעיות וריקנות כמו שלי ושל עוד אנשים שבמצבי... אז ככה אני חייה לי את החיים, עם משאלת מוות ודיכאון כרוני... הייתי מנסה שוב להרוג את עצמי, בעצם לא מנסה אלא עושה אבל יש לי עדיין את התקווה הקטנה הזאת, כמו טיפה של רעל או כמו איזה קרצייה הנשארת במוחי וגורמת לי להמשיך ולקוות שיום אחד יהיה יותר טוב אבל על מי אני עובדת? הרי זה מובן מאליו שלא יהיה יותר טוב אף פעם! וזה ברור כשמש מה יהיה הסוף שלי השאלה היא רק מתי הוא יגיע ומה אני יעבור בדרך אליו.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
BelaLugosi