לפי החליל שלי

כתבתי את זה אחרי לילה לבן ארוך במיוחד ורווי אלכוהול, אז זו כנראה הסיבה שזה לא יצא קוהרנטי במיוחד.

באישון לילה, שכבנו לנו במיטתה , מתחת לשמיכה הדקה,  מתגפפים בעלטה. העור שלה כה לבן וכה רך למגע אצבעותיי, והניגוד בין עורה הצחור לעורי השחור הוליד אסטתיות מופלאה. שפתיי חקרו כל הלילה את שפתיה, הטעם שלה היה ממכר, הייתי יכול לנשק אותה עד הבוקר, והיו לילות שעשיתי את זה.

היה לי חם וקר בו בעת, באיברי ניכר שליבי בועט. כמו בסיפורי האהבה, לא יכולנו להוריד את החיוך מהשפתיים. חייכנו שעות, מהרגע שנכנסנו למיטה עד הרגע שקמנו או נרדמנו. וזה נשמע קיצ'י ונדוש, אבל כשאתה מאושר, לא אכפת לך איך זה נשמע.

ביקשתי ממנה שתוריד את הטייץ, והתרגשתי שנפרדנו מעוד חיץ. הרגליים שלה כל כך לבנות, רכות, ונשיות. לעומתן רגליי השריריות והשעירות דווקא לא נראו גבריות, הן פשוט  נראות... גסות.

הרגשתי שאט אט מתחממים העניינים כשקיבלה אומץ יש מאין, ופילסה דרכה אליי לתחתונים וידה אחזה בזין. הייתה זו אחיזה שלומיאלית ונבוכה, אחיזה של בחורה שלא אחזה בזרגים רבים בחייה התמימים, אך זה בהחלט היה חלק מהקסם שלה, ואין צל של ספק שהיא בחורה קסומה.

גם בכוח לא מצאתי בה אף דופי, יש לה גם מוח, גם ציצים וגם אופי. וכששפתיי את צווארה נישקו, זה גירה אותה עד שהיא הייתה גונחת. להגיד שהיא הייתה טובה במיוחד במיטה? קשה להגיד את זה. היא הייתה מנשקת מעולה, הטובה ביותר בה נתקלתי, אך היא לא הייתה טובה בשום דבר אחר מלבד זה. אבל מה לעשות, אהבה זה קלף שטורף את כל הקלפים האחרים. 

"השפה שאנחנו מדברים, אני צועק את בוחרת מילים", כתב דודו טסה, המשורר, האמן, הרב-מג של מילים... הוא זה שצועק, ואת זו שבוחרת מילים. כי לידך.... לידך אני כמו חיה. בלילות החלומיים במיטתה הרגשתי הכי סקסי בעולם, אבל הייתי נעשה צלול לכמה שניות והתחושה הייתה נעלמת כליל והייתי מרגיש גס ומגושם, עד שהייתי שוקע שוב בחלום האמיתי הזה. איך אדם צלול לא יכול להרגיש ככה ליד בחורה כה מושלמת?

"אנשך כל מי שיתקרב,

ארחיק כל מי שיתערב,

אנשוך אותם כמו זאב,

אני דובר אמת"

החלילן האפור