
את חדרת אל תוך ליבי העירום
כמו מקל שנלחץ אל תוך גוש חמר רך
כשיצאת כך פתאום, נותר לו תהום
חור בצורה ששמורה רק לך
החמר התייבש, שימר את דפוסך
התקבעה כך לנצח שגיאה מושלמת
שמחקה בדיוק טרחני את דמותך
כמו נעל זכוכית שאותך מגלמת
באישון לילה, כשדמי מתקרש
נשמה אבודה אל חיקי צוללת
כמו פרפר שנמשך בפזיזות אל האש
נשאבת לכאב, למלכודת נופלת
תוהה לי האם היא אפילו תרגיש
שבקול לחישה בשמך אני קורא לה
מנסה על דמותה את דמותך להלביש
אני שוב מתאכזב, זוהי לא סינדרלה
תתרחקי, כי אני הוא צייד מיומן
אותך צדתי לצורך מצווה פולחנית
אני לא מתאהב, את כאן כקורבן
רק מנחה לאלת הפרידה היוונית
היא חייכה אליי והתיישבה לידי
כמה מתוק, ככה תמים
אני לא קורבן, זה הכול הדדי
ברוך הבא למועדון הלבבות השבורים