אני מודה - אני מידה 42 במכנסיים [לפעמים אפילו יותר, תלוי מה אכלתי באותו היום]
אני מידה L לכל הפחות בחולצות [וגם זה בחברות שה-L הוא בדיוק L ]
יש לי כרס קטנה ותחת גדול[!!!!]
אבל אני נשית, סקסית, יפה שבא לאכול אותי.
אני 1.70, [1.69 ביום מדוכא במיוחד שהגב שפוף בו]
שוקלת 80.00 [לפי שקילת הבוקר האחרונה]
פעם הייתי אנורקטית. ושקלתי 49.
אני חייבת לציין ש-31 קילוגרמים יותר, הולמים אותי.
האיש שלי אוהב אותי רנסאנסית.
גברים רנדומאלים שמתחילים איתי בים וברחוב ובפאבים אוהבים אותי רנסאנסית.
זה הכל תלוי במה שאת משדרת.
תשדרי שאת סקסית ובטוחה בעצמך - יגרמו לך להרגיש הכי מדהימה בעולם.
תשדרי שאת לא מרוצה מעצמך - ואת לא תקבלי אפילו חיוך.
יש לי היקפים עצומים - ונכון, הייתי יורדת 20 קילוגרמים בכיף...
אבל גם אם אני לא מצליחה לרדת - אני מאושרת עם עצמי.
בחתונה שלי, למשל,
חמתי וגיסתה חשבו שאני צריכ מחטב. מחוך בטן לכל הפחות,
כי הרי לא יעלה על הדעת כלה שמנה.
אבל לא הלכתי עם מחטב.
השמלות שבחרתי מיועדות לנשים רנסאנסיות.
תשומת לב ממוקדת למחשוף עמוק, חגורת צלעות רחבה ותחתית נשפכת מבד מתנופף.
חברים של האיש בהו בי חצי ערב.
[הוא אמר שהם לא יכלו להוריד את העיניים שלהם מהישבן שלי]
במקרים הנדירים שאני לובשת בגד ים [ביקיני, לבן-ורוד-שחור, לכל המתעניינות],
אני נשכבת על החוף עם ספר וקוראת להנאתי.
לא תהיה פעם שלא יתחילו איתי.
לא תהיה פעם שלא ינסו לקבל את המספר שלי.
המצחיק הוא - שגם אם אני קוראת ספר בעברית, מספיק שאני מחקה את המבטא של הלנה בונהאם קרטר ב"סוויני טוד" והם מתבלבלים.
במסיבת הרווקות שלי לבשתי שמלה שכשקניתי אותה המוכרת אמרה "זה יתאים לך גם בחודשים האחרונים של ההריון חמודה."
רציתי להכות את המפגרת.
אבל בטן מטעה.
אז שילמתי על השמלה ונתתי לה טיפ של עשרה שקלים ואמרתי "זה יתאים לך גם בחודשים האחרונים של הטמטום, חמודה"
ויצאתי מהחנות. אבל זה לא העניין.
העניין הוא - השמלה היא שמלת מקסי, נשפכת ויפה, בצבע שחור עם מחשוף עמוק.
אין לי חזה גדול ולכן חשוב העניין של למסגר את המחשוף.
והתחילו איתי.
הברמנית, הבעלים של הפאב, התיירים הגרמנים שישבו לידנו, ערס כלשהוא שגירשתי מהר.
אפילו במונית חזרה הביתה, אחרי שהכרחתי את עצמי להקיא כי הרגשתי דיי רע מהאלכוהול,
הנהג ואחד הנוסעים נאלצו להדוף זבל שהתחיל איתי.
כי זה הכל תלוי במה שאת משדרת.
אז אני לא מידה 0 עם תחת מוצק ואפס גרם צלוליטיס.
אבל אני משדרת גאווה, ביטחון, סקסיות, מסתורין.
אז לכל אלו שאומרים/ות שאני "דבה, שמנה, לוויתן, בהמה, הר" וכן הלאה,
יש לי משהו אחד להגיד לכם:
אני לא שמנה, אני רנסאנסית!
כינוי:
חומת עיניים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
