ישבנו זה לצד זה על דופן המזרקה ליד השיחים מתחת למגדלים המתנשאים בגאווה על הקידמה.
"תגידי, אני יושב כמו גיי?" שאלתי כשרגליי צמודות זו לזו ומוטות הצידה וידי השמאלית טמונה בין ירכיי. אין לי כמובן שום דבר נגד הומואים, אבל הסיטואציה דרשה את זה. סטיגמות ארורות, חשבתי לעצמי בחצי-זעם על שיתוף הפעולה הסמוי שלי עם זה.
"כן," השיבה בתקיפות.
"אז אני לא משדר סקס?" שאלתי.
"לא," השיבה, "אתה לא משדר שבא לך."
"אוקיי, ועכשיו?" עניתי בזמן שפיסקתי את רגליי והזזתי את ידיי לצידיהן, "אני משדר, 'בואי תרכבי עליי'?"
צחקתי, וכך גם היא.
[עלילות מוס ויונית בימי החורף החמים]
סיימתי את "Flow My Tears, the Policeman Said". היה ממש נחמד. עלילה לא רעה בכלל, עם רמת mindblow מספקת. מצאתי שברומן הזה פיליפ נהג לתאר באופן מפורט יותר את המרכיבים של החברה הבדיונית אותה יצר ואת הטכנולוגיות הבדיוניות השונות שנמצאות בשימוש בה. דווקא היו שם לא מעט דברים מרשימים מהבחינה הזו. העלילה עצמה באמת עוררה מחשבה לגבי הריאליסטיות המדומה של הקיום. הרומן גדוש בפילוסופיה סוליפסיסטית במעטה של אירוניה אבסורדיסטית והומור שחור, שלאו דווקא בא להצחיק אלא יותר לעורר את הספק אצל הקורא. גם ענייני סמים כמובן השתלבו היטב בעלילה. אני חושב שמבחינה טכנית הספר מתקרב יותר לסגנון של "האיש במצודה הרמה", על אף שעדיין לא קראתי אותו. בכל מקרה, אני תמיד מוצא בידור בכך שפיליפ אוהב להקיף את הגיבורים בספריו בשלל בחורות ממגוון תווי אופי. מעניין מה הוא ראה בנשים וחווה איתן במהלך חייו, עד כדי כך שהוא הרגיש צורך עז להבליט אותן ביצירותיו.
הלילה אני יוצא למסיבה אלטרנטיבית של הבלום בר במועדון שקר כלשהו. מקווה שיהיה נחמד. הם עושים בשכל, כי הבר הקטן שלהם באמת לא מסוגל להכיל כמות נורמלית של רוקדים. לפעמים מיקור חוץ משתלם גם במקרים כאלו.
כוסעמק, למה כל כך חם?!?!?!?!?! בא לי פארק מים. בא לי פארק מין. בא לי אוזני המן. בא לי זיון המוני. בא לי. ביאליק.
כינוי:
Ob5cur3d
בבלוג זה
בכל הבלוגים
