Portals of My Mind

בהיותי סוחב סדן צלקותיי

נבגד, נטוש, דחוי מן החיים

ייסוריי הותירו חותמם המכתים

נינוח לעזוב האדמה המופקרת

בעוד נפשי ממתינה לקול בכיי

מחבלי ההצלה משחרר את ידיי

הרגע בו אמות קרב אליי

באין כל דרך לשתף את כאבי

מסווה אני את תוכנית בריחתי

האש ממתינה, חופשיה תהיה נפשי

הלילה הוא הלילה בו אלך לעולמי

כיצד לחיות וכיצד להיכנע

על האדם מוטל ללמוד

ואני מבדיל עצמי מאומללותי

לראות אם באש אכלה ולא אשרוד

כל הכואבים ללא חזות פנים לספר

עתה תזכרו את שיר כיליוני הקודר

אני אולי חיוור, אך מעולם לא הרגשתי אחר

קודם הייתי אוויר, כעת אינני יותר