Portals of My Mind

הם ארמונות המווסתים אותו כאספקלריה אל כל נפש בראי עצמה, וכך כל האור מקבל פרשנות אישית.

הם גבישים של יופי טהור, בשלל גווניהם וצורותיהם - המטמורפוזה המשקפת דינמיות פנימית, תנועה חופשית.

הם מושא לפראידוליה: כל אדם רואה בהם תבניות שונות, בדרכו שלו - מוצא בהם את השירה הנצחית, חסרת הגיל, של הילד הפנימי שלו.

הבוקר עצרתי במשך דקות אחדות להתבונן בארמונות השמימיים, וראיתי בהם את הרגע ההווה, את ציר הזמן ההולך ומתקדם באין מפריע, כששום דבר לא יכול למנוע זאת - הם מתמידים בתנועתם כשם שהזמן מתמיד בתנועתו.

שכן בכל רגע הם מרכיבים תמונה כוללת שלעולם לא תשוב, כשם שכל רגע הוא ייחודי בפני עצמו.

ולמעשה מכאן נובע כי בטלה ומבוטלת אמרתו של קהלת כי "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה, ואין כל חדש תחת השמש", שהרי בכל רגע ורגע מתחדשת תמונת העננות במרחב השמימי.

אין אני מאמין באצטגנינות, אולם האסטרולוגית אמרה לי שאני, כדלי, ניזון מן השפע התלוי ברוח ובאוויר, אבל אין צורך אלא אך להכיר אותי כדי להיווכח בעובדה זו.

לעתים נדמה לי שרבים נוטים לפספס את המחקר העצמי הטמון בתוך אבן החכמים השמימית המתנשאת מעל ראשינו מדי יום - היופי הזה שבפשטות.

ומכאן רצוני שתדעי - אם לבוקרו של יום תתעוררי ותביטי מעלה לשחקים לתור אחר פסגה לבנה בים הכחול אך לא תמצאי, אני לך לענן אהיה בשמיים בהירים.