הסתכלו על המקום הזה. כמה יופי, כמה תעוזה, כמה תבונה, בין המילים, בין השורות. הכרתי פה הרבה; אולי אף התמכרתי לכך. מילים... הן סם בשבילי. לחוויות רבות, טובות יותר וטובות פחות, זכיתי בזכות המקום הזה. אני זוכר את כולן. כזה אני - בעל זיכרון מעולה לטווח ארוך.
ומה אתם יודעים? חברי הטוב ביותר התחתן בשבוע שעבר לבת-זוגו, אותה הכיר דרך כאן. היה כיף, לא כי משהו מהפרטים הטכניים באירוע עצמו גרם לכך, אלא כי אלה פשוט הם. הם זוג נהדר וחברים טובים כל-כך. לפעמים כשאני למטה, ותוהה לגבי קיומה של אהבה אמיתית, אני מוצא אותה בהם ונזכר. סיבה נוספת לכך שהיה כיף היא שפשוט נכחו באירוע הרבה חברים משותפים, כשאת חלקם לא פגשתי זמן רב, מה שתרם להתרגשות.
עכשיו אני יכול להגיד באופן רשמי שאני בוגר מצטיין במדעים, בוגר של האוניברסיטה הפתוחה. זהו עוד צעד בדרכי השאפתנית להיות מדען מחשב מצליח. זוהי רק ההתחלה, ואני שואף ליותר, הרבה הרבה יותר. יש לי עוד כל-כך הרבה ללמוד.
אם כן שבתי הביתה לאחר השביל ולאחר הנופש. כעת אני מנסה להשלים פערים. יש לי כמה סידורים לעשות, ועליי לחפש עבודה. אני מחפש משהו שיעניין אותי, שיאתגר אותי, ושחשוב מכל - יקדם אותי מדעית וגם מקצועית. יש לי פוטנציאל רב, תשוקה בלתי-נדלית ויכולת למידה מטורפת שעליי לנצל. לא אבזבז את זמני על משרת פיתוח סתמית. אני רוצה גם לחקור, ליזום וללמוד המון. בשלב הזה לא אחפש משהו שבהכרח ייתן לי כמה שיותר כסף זמין, אלא משהו שיאפשר לי להתפתח כמה שיותר בכיוון בו אני מעוניין. זה הזמן שלי להתאים את הידע התיאורטי שרכשתי למציאות, להכיר את הטכנולוגיות הדומיננטיות כיום, ולהבין כיצד ניתן להוציא לפועל כראוי את הרעיונות אותם למדתי. השאיפה הגדולה שלי היא להיות אחד המוחות הטובים בארץ ובעולם בתחום הלמידה החישובית. אולי יום אחד אזכה בפרס טיורינג (בואו נגזים, למה לא?).
בשביל גיליתי שיש לי עוד הרבה ללמוד גם לגבי מיומנויות בין-אישיות ולגבי עצמאות. גם זה יבוא עם הזמן. אבל כפי שהבטחתי לעצמי לעשות לאחר סיום התואר, אני רוצה ללמוד גם מוזיקה ולנגן - אולי כדאי שאתחיל. בא לי גם ללמוד שחייה בשיטה שנקראת Total Immersion. זו שיטה שמאפשרת לשחות למרחקים ארוכים במאמץ מינימלי, ויש בה כמה מאפיינים מדיטטיביים מובהקים.
באחד הימים בקפריסין החל לרדת גשם של ממש. החלטתי פשוט להיכנס לבריכה. אף אחד אחר לא היה באיזור הזה של המלון. היה מדהים; חוויה משגעת. לא היה קר, במיוחד לא בתוך המים, ולכן היכולת ליהנות מהגשם בלי לחשוב על עניין ההירטבות שידרגה את ההנאה ממנו לעוצמות מטריפות. השמיים כל-כך מדהימים כשגשום. פשוט נשענתי על קצה הבריכה כשרוב גופי טבול בתוך המים, עצמתי עיניי, והקשבתי לטיפות הגשם המטיחות באדמה ובמי הבריכה ולרעמים שובי הלב. ללא ספק חוויה חד-פעמית.
מלבד החוויה הזו, יש כל מיני סיפורים הזויים מהנופש הזה, כמו גבר שהכרתי במלון, שבאחד הלילות אמר לי ללכת לשכב עם אשתו כי לטענתו אני מוצא חן בעיניה. כמובן לא עשיתי את זה. לא התחשק לי בכלל, וגם זה היה נשמע לי פישי מדי. הוא היה נראה לי אחלה בן-אדם עד אותו היום. סיפור פחות הזוי הוא אלת יופי שוודית איתה דיברתי באיזה לילה, ואמרה לי שאני חתיך, ורצתה לבוא איתי לחדר, אבל היה איזה אנגלי מטומטם שדאג להבריח אותה ואת חברה שלה (שגם היא נראתה נהדר). וכך התפספסה לה הזדמנות של פעם בחיים בערך.
בעוד חודש בדיוק ההופעה של The Dillinger Escape Plan, וזהו מאורע שאני לא הולך להפסיד. אלך גם להופעה של Igorrr באוקטובר. בינתיים כמעט אפשר לבשר על מותו של הגראנג': כריס קורנל הצטרף לקורט קוביין, ליין סטאלי וסקוט ווילנד, ואנחנו נשארנו רק עם אדי ודר.
"אני חושב שלפעמים באופן מוזר הטרגדיה הנוראית ביותר היא כל הפרויקטים היצירתיים העתידיים שיכלו להתממש אך לא התממשו. אני מרגיש באופן זהה לגבי הרבה אנשים מבריקים שמתים צעירים. אם זו תאונה, אתה מרגיש כאילו זו יד אלוהים, אבל אם אתה מרגיש כאילו הם בחרו לעשות זאת בעצמם, קשה אף יותר לקבל את זה." - כריס קורנל, על מותו של ליין סטאלי.
כינוי:
Ob5cur3d
בבלוג זה
בכל הבלוגים
