כך בהינף יד על עכבר ומקלדת, ובהתראה כה קצרה, עומדות/ים לשנות את היומיום של אלפי יוצרות ויוצרי תוכן בישראל.
אני לא מתכנן לוותר. אתרום למאבק נגד הסגירה בכל דרך אפשרית מבחינתי. אין לישראבלוג שום תחליף.
את הדבר הקריטי ביותר כבר השגנו, והוא להתריע על סגירת האתר בפני הספריה הלאומית, כך שהאתר יאורכב בה. אסור שהתוכן פה יירד לטימיון. מדובר בנכס תרבותי והיסטורי של ראשית האינטרנט בישראל, המכיל אינספור מאמרים, קטעי יצירה וטקסטים שונים המחייבים שימור. יש כאן תיעודים ממקור ראשון של החיים בישראל בראשית העידן הווירטואלי - א/נשים מכלל הקשת החברתית ששיתפו את חוויותיהן/ם האינדיבידואליות והקולקטיביות, את יצירותיהן/ם, את דעותיהן/ם, את ביקורותיהן/ם, את חייהן/ם. אסור לאפשר לכל זה להימחק, ועל זה אחראית בראש ובראשונה הספריה הלאומית של ישראל. הדבר הראשון שעשיתי היה לפנות אליהן/ם, והתשובה שלהן/ם לא איחרה להגיע.
עכשיו אפשר לעבוד על האפשרות למסירה של המערכת ומסד הנתונים לקבוצת טכנולוגיות/ים (ועורך/ת דין) שיהיו אמונות/ים להפעיל את האתר בתום עידן נענע10. כרגע אין בידיי הרבה פרטים, אבל נעשית עבודה לצורך כך. אמנם עדיין לא התגבשה קבוצה קונקרטית, אבל יש כמה א/נשים שכבר החלו במו"מ מול הגורמים הרלוונטיים.
בשלב מאוחר יותר, והרבה פחות קריטי, אפשר לחשוב על תחזוקת הקוד, שיפור פונקציונליות האתר והתאמתו לטכנולוגיות Web עכשוויות, תוך שמירה על הציביון הקהילתי הייחודי שלו, ע"י קבוצת מפתחות/ים מתנדבות/ים שתעשה זאת בהדרגה ובזהירות.
התקלה בכניסה לאתר לפני כמה ימים, למקרה שתהיתן/ם, נבעה ככל הנראה בעקבות חוסר זהירות בעדכון רשומות ה-DNS של נענע10 להפניה לאתר ערוץ 10 (שכחו להוסיף החרגה לסאב-דומיין של ישראבלוג).
כך או כך, לא אשתוק. חשוב לי להדגיש כמה המקום הזה חשוב לי. כשהחלטתי לעזוב אותו בעבר ולעבור לפלטפורמה אחרת, זה פשוט לא עבד. שום דבר לא דומה למה שיש כאן בישראבלוג.
הכרתי כאן כל-כך הרבה א/נשים, חלקן/ם מאוד קרובות/ים לליבי, עם חלקן/ם אני שומר על קשר בקביעות. ופגשתי כל-כך הרבה מהן/ם. אחת מהן/ם, מדברית, הייתה האהבה הכי גדולה שלי בחיי עד כה. ויש עוד כל-כך הרבה א/נשים נפלאות/ים כאן שעדיין לא הכרתי, ולא הייתי רוצה לאבד את האפשרות להכירן/ם. וכל אחת ואחד שיצא לי לקרוא כאן, למדתי מכולכן/ם כל-כך הרבה. יש כאן מגוון של א/נשים כל-כך יפות/ים, כל אחת ואחד פה ייחודיות/ים בדרכן/ם, ויחד מרכיבות/ים פסיפס אנושי שאין דומה לו.
את היצירות שלי שיתפתי כאן, את החוויות שלי, את ההגיגים שלי; את רגשותיי העוצמתיים ביטאתי פה, את הצדדים היותר אפלים וקודרים שבי וגם את אלו המאירים ומקרינים בעוצמה רבה.
ולכן/ם, קוראותיי וקוראיי, מגיבותיי ומגיביי, אני מוקיר תודה והערכה על חלקכן/ם הלא זניח בבלוג שלי. בלעדיכן/ם לא היה זה אותו הבלוג. כולל כל הטרוליות/ים, שסיפקו רגעי קרינג' לא מעטים. (איפה הן/ם יטרילו עכשיו?)
יש לי סקייפ ומייל כאן בצד, למי מכן/ם שמבקש/ת לשמור על קשר. הסגירה לא תפריד בינינו. קחו גם פייסבוק.
אם יהיו מפגשים, אל תשכחו להזמין אותי.
וחשוב מכך - אל תפסיקו לכתוב!
לא נשלם, זה בטוח. נעשה הכל שלא ייתם.
שלכן/ם תמיד,
עמוס.
כינוי:
Ob5cur3d
בבלוג זה
בכל הבלוגים
