וכמובן, נאה דורש - נאה מקיים. חסימת תמונות בטינדר (הגדרות Google Chrome):
רגע לפני שתקראו לי משוגע - אני באמת משוגע. אני מנסה להחיל את דיסציפלינות ההכרות הישנות בערוצי הכרות חדשים (עשיתי זאת גם ב-OkCupid). כשהייתי צעיר יותר, לפני ההתפתחות הטכנולוגית של 10 השנים האחרונות, רוב המשתמשים באינטרנט (ואני ביניהם) היו מכירים זה את זה בפלטפורמות שהייעוד המרכזי שלהן אינו דייטינג - פורומים, בלוגים, שיחות ועידה, IRC ודומיהם, ואז הייתה הרבה פחות חשיבות למדיה לא טקסטואלית במדיומים השונים דרכם היו מכירים, והכרויות רבות היו מובילות להיווצרות מערכות יחסים רומנטיות. היום הגישה הפופולרית נמצאת בקיצון השני - נוצרו פלטפורמות שהייעוד המרכזי שלהן הינו דייטינג, ובאופן אבסורדי מדגישות יתר על המידה את המדיות הלא טקסטואליות, תוך רידוד מסיבי של התוכן הטקסטואלי - דבר היוצר את תחושת "שוק הבשר" הידועה לשמצה.
המגמה הזו פוגעת באנשים שמעוניינים להכיר בגישה הישנה (וישנם לא מעט אנשים כאלו). אבל עד שאפליקציות "anti-Tinder" בסגנון של
Appetence יצברו פופולריות, צריך להסתפק במה שיש כרגע עם מעט tweaking. ה-anti-pattern הלא קונבציונלי שלי הוא ספק סטייטמנט, ספק ניסוי חברתי, ספק משהו שיכול להוביל למה שאני מחפש (בכנות - אין לי ציפייה שזה יוכל להצליח להשיג את המטרה, אבל בכל זאת אני מתיימר לנסות, לפחות לשם האידאולוגיה).
אינני מכוער, ואינני חסר ביטחון לגבי המראה שלי. הסיבה שאין לי תמונה שלי בפרופיל היא שאני מאמין שהדבר הראשון שצריך למצוא באדם כדי להתחבר אליו הוא התוכן שלו. וכמו כן, לא מעניינות אותי התמונות שלכן; הן לא הדבר הראשון שאני צריך לראות לגביכן. מראה האדם מעולם לא היווה עבורי קריטריון סינון לפוטנציאל החברות, ופוטנציאל החברות הוא זה שמהווה עבורי מדד מדויק יותר מכל לפוטנציאל הזוגיות, כשממילא הגישה שלי לדייטינג היא לחפש מישהי שתהיה קודם כל חברה טובה, עם אופק אפשרי של התפתחות למערכת יחסים רומנטית (friendship-driven dating, בשונה מ-result-driven dating) - חברות טובה היא תנאי מקדים עבורי להיווצרות מערכת יחסים רומנטית, ואם זו לא תיווצר, אז לפחות השגתי חברה טובה. זאת בניגוד לגישה הרווחת לפיה אם יצאתם ולא הרגשתם איזשהו "קליק קסום בלתי-מוסבר", אז גם אם החוויה הייתה כאילו אתם יכולים להיות החברים הכי טובים, אתם פשוט חותכים כי אתם מחפשים תוצאה ספציפית, וחושבים שלא ניתן להשיג אותה עם מעט סבלנות והכרות מעמיקה יותר.
בדיוק כמו בישרא-בלוג, אני מחפש תוכן - תוכן טקסטואלי. זה מה שמעניין אותי, לעומת תמונות שלא מספקות לי שום מידע משמעותי לגביכן. תוכן טקסטואלי או מילולי הוא זה שמסוגל לגרום לי להימשך אל מישהי יותר מכל דבר אחר. לפחות לגביי אני יודע שלתמונותיה של מישהי שאיני מכיר כלל אין משמעות עבורי - הן לא מספקות לי שום קונטקסט, שום יכולת ללמוד משהו משמעותי על האישה - אפילו לא איך היא נראית, מה היא אוהבת לעשות, איך היא דואגת לטפח את עצמה, אם היא מעשנת, אם היא היפסטרית, אם היא חנונית. הכל יכול להיות מצג שווא כשלא מדובר בתוכן מילולי אותנטי.
כן, בעיניי אפילו המראה של אדם אינו באמת משתקף בתמונתו - מראה אנושי הוא אינו דבר הניתן לתמצות בפסיפס בדיד ורגעי של פיקסלים. וממילא לא קיים אדם שנראה בעיניי טוב יותר בתמונתו מאשר במציאות. יש לא מעט אנשים שמרגישים כמוני, ולא מעט אנשים שמרגישים לגמרי אחרת ממני, וזה בסדר. זה עניין של פרספקטיבה. אלו מאיתנו הם העיוורים - זו שאלה טובה. בעיניי יש אלמנטים (נפשיים, התנהגותיים, חיותיים) שפשוט לא משתקפים בתמונה על אף שניכרים ומורגשים במציאות, וזה מה שגורם לכולם להיראות בעיניי מכוערים בתמונות. בעיניי, בתור אדם שהוא עבד למילים ואדון להן, תמונה אינה שווה אלף מילים. האמרה ההפוכה היא אולי המנטרה המטופשת ביותר שאנשים יכולים לומר בחייהם. בכל אופן, אם מישהי לא כתבה על עצמה משהו משמעותי מינימלי בפרופיל שלה, זו פסילה אוטומטית אצלי (ואכן 90% נפסלות אצלי אוטומטית רק בגלל זה), גם אם היא מיס יוניברס (בפועל לא אדע זאת - לא שזה משנה). עבורי, כפי שלא מוצאים עבודה לפי תמונות, גם לא מוצאים זוגיות לפי תמונות.
אם התפישה הזו זרה לכם מאוד, דעו שאיני מצטדק או צבוע. אני לא משחק אותה עמוק. אני לא צריך לשחק אותה עמוק; אני באמת כזה. ומי שבאמת ניסה להכיר אותי, יודע זאת. מי שרוצה להיות שטחי, שיהיה כזה. זה לא אומר שאני בהכרח טוב או איכותי יותר ממנו, אלא אני בסה"כ אוחז בגישה שונה משלו.
כמובן, אדווח על התוצאות בהמשך.