לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Portals of My Mind


.There is no spoon

Avatarכינוי:  Ob5cur3d

בן: 33

Skype:  live:flamingsw0rd 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הלילות


עודם יושבים סביב המדורה, מנגנים ושרים לרוחות הלילה. לילות המדבר הקרים מקרבים את כולם. אני מתכנס לתוך שק השינה, ומנסה למצוא את עצמי בעולם, בתוכי, בעולם שבתוכי.

הנה אני, בדיוק כפי שרציתי, בדיוק כפי שאהבתי. בחוץ, בחברה, בטבע, באוויר הנקי. מה בכל זאת חסר? מה עוד יחסר לאדם?

עודי לבד, חסר נחת, חסר התלהבות; שום דימיון לאותו טיול נפלא שנצרב בתודעתי. האם אני שייך?

 

עתה הלילות סופסוף מלווים ברוחות סתיו קרירות מלטפות. אין עוד צורך במזגן; אפשר לנשום אוויר טרי שמזמין עצמו הביתה בחופשיות שרק לו יש.

וכשאני מאזין לשיר הזה, הלילות ההם אינם רחוקים על ציר הזמן; איך צפים הזיכרונות ועולות התחושות, שזורים אלה באלה.

משמגיח הסתיו, אני רוצה לאמץ לי אותו, ולא לתת לו לחמוק ממני. "אבל אפנה מקום לחורף", הוא בטח יגיד. "יש מקום לשניכם", אשיב.

 

כמה קשה זה למצוא מישהי להתחבק, לשתוק, להתבונן ולהאזין ביחד?

נכתב על ידי Ob5cur3d , 16/10/2017 02:52   בקטגוריות מוזיקה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כל דבר קטן


הפוסט הבא שלי עודו בתהליכי כתיבה, אבל לבינתיים...

 

כל דבר קטן בשיר הזה (ובווידאו) הוא פשוט פנומנלי.

 

נכתב על ידי Ob5cur3d , 30/5/2017 22:41   בקטגוריות מוזיקה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיכום שנת 2015 בסצנת הפרוג


לאור העובדה שלא צפויים שחרורים רציניים עד תחילת 2016 אני מרשה לעצמי לסכם את השנה כבר עכשיו. אם בכל זאת יהיו הפתעות כלשהן אני אעדכן.

 

אלבום השנה

  1. Leprous - The Congregation
    אלבום אוונגרדי מדהים ביופיו שמשלב בצורה מדהימה בין המורכב לפשוט ובין הכאוטי למסודר. האלבום הטוב ביותר של הלהקה, ששדרגה את הסאונד שלה לניצול מלא של הפוטנציאל הגלום בה. עבודה מצוינת במיוחד של המתופף ה"חייזרי" החדש של הלהקה, באארד, ושל הסולן-קלידן של הלהקה, איינר. אלבום שנכנס לטופ 10 שלי בכל הזמנים.
  2. Subterranean Masquerade - The Great Bazaar
    ללא ספק אחד השחרורים המרשימים ביותר השנה. שילוב מענג של מוזיקת פרוגרסיב מטאל יחד עם מוזיקה קלאסית ומוזיקה ים-תיכונית.
  3. Native Construct - Quiet World
    אחת הלהקות החדשות בעידן המלכות של Haken. זהו אלבום הבכורה של הלהקה. פרוגרסיב מטאל תיאטרלי למופת, השזור באלמנטים "הייקניים", אבל לא בצורה חקיינית בכלל.
  4. Agent Fresco - Destrier
    הלהקה האיסלנדית האלמונית יחסית שחררה אלבום נהדר שמשלב בהצלחה בין מת' רוק למוזיקה פופולרית. שווה האזנה לכל אוזן באשר היא!
  5. Riverside - Love, Fear and the Time Machine
    האלבום אינו שיא היצירה של ריברסייד, אבל בכל מקרה - הלהקה הפולנית פשוט לא יכולה לאכזב. פרוגרסיב רוק למהדרין.

EP השנה

  1. Plini - The End of Everything
    נסיך הפרוג הצעיר מסידני שבאוסטרליה הרחוקה ממשיך לעשות שמות בסצנה עם החלק האחרון בטרילוגיה שלו שהתחילה בשנת 2013 עם שחרורם של "Other Things" ו-"Sweet Nothings".
  2. Modern Day Babylon - The Ocean Atlas
    הלהקה הצ'כית ממשיכה להרשים עם עוד שחרור דג'נטי מלהיב.
  3. Pryapisme - Futurologie
    הצרפתים המשוגעים ממשיכים לעשות מה שבא להם עם הצעצועים המוזיקליים שלהם. לא יודע אפילו איך להגדיר את הסגנון שלהם. הם פשוט הכל מהכל. שחרור מעניין ביותר.
  4. David Maxim Micic - Ego & Eco
    השחרור הזה כמובן אינו עולה על "Bilo", הפרויקט של מיצ'יץ' וחבריו, אבל בכל זאת - לצמד ה-EPים הללו בהחלט יש מה להציע.
  5. Ne Obliviscaris - Sarabande to Nihil & Hiraeth
    צמד ה-EPים החדשים של הלהקה מאוסטרליה אמנם מכילים חומרים ישנים שטרם שוחררו, אבל הם ממש לא רעים, בלשון המעטה!

תגלית השנה

  1. Subterranean Masquerade - The Great Bazaar
    הלהקה אמנם אינה חדשה כלל, אבל למעשה לפרויקט הזה של תומר פינק לקח למעלה מעשור להגיע לכדי גלגול יציב כלשהו שאפילו הופיע לראשונה. בסופו של דבר העבודה של תומר השתלמה, והלהקה אפילו הצליחה להשתחל, בזכות, לליינאפ של פסטיבל ProgPower Europe בשנה הבאה.
  2. Native Construct - Quiet World
    אפשר לומר שהאלבום הוא בגדר הפתעה לא צפויה. הלהקה האלמונית הזו פשוט צצה משום מקום עם האלבום הנהדר הזה.
  3. Rendezvous Point - Solar Storm
    אלבום נהדר של ההרכב החדש של המתופף של Leprous, באארד. דימיון לא מועט יש בין המוזיקה של ההרכב הזה לבין זו של Leprous, אבל עדיין הסגנון שונה קמעה. יש להרכב הזה פוטנציאל רציני.
  4. STÖMB - The Grey
    אלבום דג'נט אינסטרומנטלי, אטמוספרי וג'אזי במידה. להקה חדשה נוספת שהתוודענו אליה השנה.
  5. ThirdEar - Resilience
    להקה חדשה בסגנון דג'נטי בנוסח Meshuggah בתוספת clean vocals במקומות הנכונים.

שיר השנה

  1. Leprous - The Flood
    זו אפילו לא תחרות. שיר השנה ללא כל עוררין.
  2. Agent Fresco - The Autumn Red
    למען האמת קשה למצוא שיר לא טוב באלבום הנפלא שהלהקה הזו שחררה השנה, אבל זה בהחלט אחד הלהיטים הפרוגיים של השנה.
  3. Symphony X - Run with the Devil
    הלהקה שחררה אלבום שאמנם לא השתחל לחמישיה הראשונה שלי השנה, אבל הוא עדיין טוב מאוד בפני עצמו. שיר מעולה.
  4. Enslaved - Building with Fire
    אם אי פעם תהיתם איך נשמע שילוב בין בלאק מטאל למוזיקה פופולרית, השיר הזה מדגים זאת בצורה הטובה ביותר.
  5. NAÏVE - Altra
    להקת פרוג אטמוספרי צרפתית שאינה מוכרת לרבים, אבל בצדק היא זוכה לציון כאן בזכות השיר הזה.

להקת השנה

  1. Leprous
    אין צורך להסביר. (:
  2. Between the Buried and Me
    אחת הלהקות המדוברות ביותר השנה. שחררה אלבום מעולה.
  3. Symphony X
    לא איכזבה.
  4. Riverside
    להקה שנמצאת בטופ של הטופ כבר שנים רבות, וכנראה תישאר שם עוד זמן רב. אין הרבה להקות כאלו.
  5. The Dear Hunter
    מה שכתבתי כאן לגבי ריברסייד די תקף גם לגבי הלהקה הזו, ששחררה השנה את החלק הרביעי בסדרת "The Dear Hunter". להקת האינדי-פרוג הטובה ביותר כיום.

אכזבת השנה

  • Periphery - Juggernaut: Alpha & Juggernaut: Omega
    ה-EP ששחררה הלהקה בשנה שעברה היה סביר יחסית, אבל למרות כל ההייפ סביב הלהקה הזו, היא כרגיל לא מספקת את הסחורה גם השנה. אובר-רייטד.
  • Steven Wilson - Hand Cannot Erase
    המון הייפ סביב האלבום הזה, שלא הצליח להרשים אותי בכלל. גם כן אובר-רייטד. נפילה חזקה מ-"The Raven That Refused to Sing and Other Stories" ששוחרר בשנת 2013, והיה אחלה.

הסצנה הישראלית

  1. Obsidian Tide - Debris
    EP הבכורה של להקה מלאת פוטנציאל בעלת השפעות של Opeth ו-Tool. מומלץ מאוד!
  2. Scardust - Shadow
    גם כן EP בכורה של להקה בעלת פוטנציאל. תופיע ב-12/12 במועדון "האזור" בת"א.
  3. Orpheus Blade - Wolf's Cry
    אלבום בכורה מעניין. לא התלהבתי כל-כך, אבל מוזמנים לנסות בכל מקרה. הלהקה תופיע יחד עם Scardust ב-12/12.
  4. Stormy Atmosphere - Pent Letters
    לא אלבום מרהיב במיוחד בעיניי, אבל אפשר לתת לו צ'אנס.
  5. Solstice Coil - Commute
    גם כן לא אלבום מרהיב במיוחד בעיניי, אבל אפשר לתת לו צ'אנס.

בין השאר הייתי השנה בהופעות של 10 להקות מתוך כל אלו שצוינו כאן. הייתי אמור להיות בהופעות של שתיים נוספות, אך לא יצא בסוף. ואני צפוי ככל הנראה להיות גם בהופעה של Scardust (שעדיין לא ראיתי בלייב) ב-12/12.

 

זהו בעיקרון. (:

נכתב על ידי Ob5cur3d , 22/11/2015 18:08   בקטגוריות מוזיקה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כולם מאמינים שיום אחד עוד אכבוש את העולם


את יום כיפור העברתי באכסניה בפלורנטין, והרגשתי כמו תייר בתל אביב. היה מאוד נחמד ומרענן להיות בסביבת תיירים לשם שינוי. בין השאר הכרתי גרמניה בגילי בשם יוהאנה, שלומדת תואר שני בפסיכולוגיה, והייתה לנו שיחה עמוקה בערב הצונן בחוף הים ליד יפו.

 

את סוכות העברתי בקלן שבגרמניה. התהלכתי לי לאורך נהר הריין. הכרתי אנשים מגניבים וכיפיים, פרוגרים כמוני. ואיך לא - הייתי בפסטיבל יורובלאסט! הקהל בפסטיבל הזה הוא אמנם מצומצם (בסביבות ה-1,500), אבל הוא מורכב ברובו ממוזיקאים מכל רחבי העולם. היה אדיר ממש! חייב לציין שקלן הרבה יותר נחמדה מאמסטרדם.

 

בגלל עיכובים שהיו בנתב"ג הטיסה שלי לפרנקפורט השתנתה לטיסה לציריך, כך ש"ביליתי" לילה לא מתוכנן בשוויץ. זה לא כזה כיף כמו שזה נשמע, כי זה סתם מלון באמצע שום מקום בנמל התעופה שם, וזה לא שהיה לי נוף מרהיב להרי האלפים.

 

בכל אופן, כשהגעתי לאכסניה בקלן, הגיעו לשם באותו הזמן בלגי בשם יאן וסרבי בשם דושן. כל אחד מאיתנו בא לבד, אז יצא שהתחברנו והלכנו לטייל קצת בעיר ביחד. מסתבר שטיילנו בצד המתועש של העיר ממזרח לנהר הריין, כשבתכלס העיר עצמה נמצאת ממערב לנהר הריין. לפחות יצא לנו לבקר בחנות המוזיקה הגדולה באירופה, שאשכרה יש בה קומות שלמות של גיטרות, תופים, קלידים ואינסטרומנטים אחרים. בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה גיטרות במקום אחד. החנות הזו שמה את "כלי זמר" בכיס הקטן. קניתי שם אטמי אוזניים איכותיים להופעות ב-20 יורו בערך, ובסופו של דבר ההשקעה הזו השתלמה כי הם הוכיחו את עצמם בסינון התדרים והרעש הלבן בפסטיבל. הרבה יותר טובים מאטמי ספוג רגילים.

 

אחרי זה יצאנו לאיזה פאב שכונתי יחד עם שוודי בשם ריצ'רד ואוסטרלי בשם לוק. הלכתי על הקצה ושתיתי פפסי, שלא כמנהגי. כשחזרנו לאכסניה, נוספו לחדר שלנו עוד שני צ'ילאנים מצחיקים, מרכוס ובנחמין, שמתברר שיש להם להקת פרוג יחסית פופולרית בצ'ילה, ובתכלס די הסתובבנו איתם לאורך כל הפסטיבל.

 

עכשיו ברצינות, הקשיבו טוב, כדי שזה לא יקרה גם לכם. כשמבקשים מים בגרמניה מביאים לכם סודה! זה נוראי!!! בשבילם זוהי ברירת-המחדל למילה "water". אם אתם רוצים מים, בקשו "uncarbonated water". זה מציל חיים ושפיות, בשיא הכנות!

 

אז בערב שלפני תחילת הפסטיבל יצאנו כולנו (שבעה במספר) לאיזו מסעדה סינית בקרבת מקום שהייתה ריקה מאדם בשיא הערב (מחשיד ביותר). זו הייתה ארוחת הערב הכי מצחיקה בחיי, ואני אפילו לא יכול לפרט עד כמה. בואו נגיד שכיכבתי שם עם חוש ההומור שלי. אני ממש יודע להתערבב עם אנשים חדשים. איכשהו הצלחתי לשבור שם איזו כוס בצורה מאוד מוזרה שנדמה שלא כל כך אפשרית פיזיקלית (ברור שאפשרית פיזיקלית, אבל באותו הרגע שבו זה קרה זה היה מוזר בטירוף). צחקנו שם בלי סוף, וכמעט נחנקתי.

 

על הפסטיבל עצמו אין הרבה מה לחפור (בתכלס גם במהלכו היו עוד המון צחוקים, אבל זה יותר מדי מכדי לכתוב על כך כאן). היו הופעות מעולות. ההופעה של הייקן הרגישה לי קצרה מדי ביחס לבילד-אפ שהמוזיקה שלהם דורשת, כך שהיה קשה להרגיש "שיאים", אבל הסאונד היה מעולה (ההופעה היחידה שבה לא הזדקקתי לאטמים בכלל), והתרגשתי מאוד לראותם. אצטרך לראותם שוב בהופעה ספציפית שלהם באורך מלא כדי ליהנות מהם באמת.

 

השתתפתי במוש פיט בהופעה של האלגוריתם וגם בהופעה של איגוררר. היום האחרון לדעתי היה הטוב ביותר. ההופעה של לפרוס הייתה אגדית, ולגמרי ההופעה הכי טובה שהייתי בה עד כה בחיי. הם ניגנו פאקינג 7 שירים מהאלבום החדש והמצוין שלהם! ועוד שניים מהאלבום הקודם. כל כך הרבה אנרגיות יש ללהקה הזו.

 

ההופעה של סיניק שחתמה את הפסטיבל הייתה לא משהו בכלל בהשוואה להופעה שלהם בשנה שעברה בפסטיבל גראספופ. הייתה חסרה להם אנרגיה. אני לא מאמין שהלהקה תמשיך אחרי העזיבה של שון ריינרט וכל הדרמה שמסביב לה, לא משנה עד כמה פול מסווידל הוא היפי אופטימי שכזה. אבל אהבתי את מה שפול אמר באמצע ההופעה: "משמח אותי לראות כאן כל כך הרבה פנים מחייכות; אנשים פשוט לא מבינים שמטאל עושה אותנו מאושרים."

 

האפטר-פארטי הייתה מטורפת. האלגוריתם תקלט כל מיני דברים אלקטרוניים מגניבים, ולקראת הסוף נשארנו ממש מעט אנשים שמסרבים להאמין שהסתיים הפסטיבל. בכל מקרה, יצאתי מהפסטיבל הזה עם שלל יקר: חולצה של הייקן, חולצה של לפרוס, האלבום החדש של ריברסייד (מצאתי באיזו חנות במקרה), האלבום החדש של לפרוס, האלבום החדש של רנדבו פוינט (שלמרבה הצער לא הופיעו בסוף כי האוטובוס שלהם איחר), גלויה של העיר קלן, כמה סטיקרים, ולבסוף - מקל תיפוף מההופעה של הייקן!

 

 

ביום שלאחר סיום הפסטיבל יצא לי להכיר פולניה מקסימה בשם אלקסנדרה שמתגוררת בלונדון ובקרוב כנראה עוברת לקנדה. הייתה לה טיסה ב-7 בבוקר, והיא לא הזמינה לילה נוסף באכסניה, אז הנעמתי את זמנה עד בוא הלילה. יש לה סרטון מצחיק של איזה צרפתי שהעיר את כל הקומה באחד הבקרים עם הנחירות המטורפות שלו. הוא משום מה ישן באמצע המסדרון, כנראה נזרק מהחדר בעקבות קול תרועת נחירותיו. אז בסרטון רואים אותו ישן על המזרון באמצע המסדרון עם נחירות בעוצמה שלא תבייש הופעה של דילינג'ר. בלילה אלקסנדרה התגנבה לחדר שלי (אחרי הפסטיבל העבירו אותי לחדר אחר שהייתי בו לבד) כדי שיהיה לה מקום לשים קצת את הראש עד 4 לפנות-בוקר. התפתחה בינינו שיחה מאוד קרובה ואינטימית על אהבה ורוחניות, והיא שרה לי שיר ערש בפולנית. ממש מתוקה!

 

ביום האחרון שלי בקלן טיילתי קצת בצד האמיתי של העיר, והצלחתי לתקן את המצלמה, שלמרבה הצער לא עבדה עד אז, כך שאין תמונות מההופעות, אבל יש את התמונה הנהדרת הזו:

 

 

כדי לרפא עצמי מגלי העצב שנשתלחו בי עת סיומו של הפסטיבל, רכשתי כרטיס להופעה של גוג'ירה בשבוע שעבר. ההופעה הייתה מצוינת! הרבה יותר מאשר ההופעה שלהם בשנה שעברה בפסטיבל גראספופ. בכל זאת, עבור כל להקה הופעה בפסטיבל היא פחות איכותית מאשר הופעה ספציפית שלה, מכל כך הרבה סיבות ברורות.

 

זהו, קיבלתי את כל הציונים של סמסטרי אביב וקיץ: חדו"א א - 100, מערכות הפעלה - 86, אוטומטים ושפות פורמליות - 78, מבני נתונים ומבוא לאלגוריתמים (ברוך שפטרנו) - 76, חדו"א ב - 92 ופילוסופיה של המדע - 91. שנת הלימודים שהתחילה אתמול הולכת להיות אינטנסיבית. בסמסטר סתיו (הנוכחי) אני לומד את הקורסים: הסתברות לתלמידי מדעי המחשב, יסודות הפיסיקה, כימיה כללית ותכנות מתקדם. בסמסטר אביב אלמד את הקורסים: פרקים בפיסיקה מודרנית, שפות תכנות, כריית מידע ומבוא לבינה מלאכותית. ובסמסטר קיץ אלמד את הקורס אלגברה לינארית 1 ואעבוד על הסמינר בבינה מלאכותית. ולאחר מכן יישאר לי רק עוד סמסטר אחד לסיום התואר. כן, אסיים בחורף הבא!

 

ומה חוץ מזה? אני מתכנן לטייל בסתיו הבא במשך כשבועיים בחבל טירול שבאוסטריה ואולי גם בחבל דרום טירול שבאיטליה, לטרק קצת באלפים המרהיבים בשלל צבעי הסתיו.

 

ומילים לסיום (שבאמת לא קשורות לשאר הפוסט): נמאס לי ממה שקורה לעולם ה-IM בשנים האחרונות - המסנג'ר של מיקרוסופט נפטר (ובעקבותיו כנראה גם אלה של יאהו ושל AOL בדרך לשם), סקייפ יורשו על הפנים, הנגאוטס של גוגל כושל, ווטסאפ לא באמת תומך במחשבים אישיים ועל פייסבוק מסנג'ר בכלל אין מה לדבר. ממליץ לכולם לעבור ל-Telegram. באמת. זו תוכנה חופשית, חינמית, פשוטה, מהירה, מאובטחת ומסונכרנת באופן מצוין בין מחשבים אישיים (ווינדוס, מק ולינוקס) לסמארטפונים וטאבלטים (iOS, אנדרואיד, ווינדוס פון ואובונטו טאץ'). אפשר להוסיף משתמשים לפי שם המשתמש שלהם או לפי מספר הטלפון שלהם, אבל מספר הטלפון אינו חשוף למי שמוסיף אתכם באמצעות שם המשתמש שלכם, כך שזה לגמרי אחלה.

 

לסיכום: אל תתנו לאף אחד לעצור אתכם, או לדקור אתכם, או להפוך אתכם לצבי נינג'ה באמצעות חומר רדיואקטיבי בעל גוון ירקרק. קוואבנגה!

נכתב על ידי Ob5cur3d , 19/10/2015 19:40   בקטגוריות מוזיקה, צילום  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הפסנתרנית


היא הייתה מלנכולית במקצת, אולם באותם הימים היא העזה לתת לי להיכנס. זה כלל לא היה לה קל, משום שהייתה מותשת, שבעה מכל קשר אנושי.

 

אני תמיד חושב לעצמי - למה אני נוהג להקיף את עצמי בנשים כה רבות? אני כל פעם מחדש נופל לשיכר העולה מגופן, מהמילים המהדהדות שנובעות משפתותיהן. אשקר לעצמי אם אמשיך לחשוב שאני רואה אותן לגמרי בסך-הכל כבני אדם. לא - אני פשוט תמיד נמשך אל האינטימיות הזו הבוקעת משיחותינו, משהותנו ההדדית. הרגשות שלי מנחים אותי לדעת כל אחת ואחת מהן עד תום.

 

הכרתי אותה בקונצרט. היא ישבה לבדה, לגמה מכוס יין לבן. היא הביטה בי, ואני הבטתי בה. אינני זוכר את הכרונולוגיה במדויק. מיד כמהה נפשי להכירה. חשתי כי ישנו סיפור בפיה. חשתי שאני הראוי לשומעו. ניגשתי אליה, אבל בעצם - רק התיישבתי לצידה. שאלתי אם זה בסדר מבחינתה, אולם היא לא השיבה.

 

בתום הקונצרט יצאנו החוצה. ירד גשם, והאוויר היה קריר. היא חיכתה למונית, ואני חיכיתי איתה. לפתע היא הביטה לשמיים וסיננה: "למים אין תחושת זמן. יש בהם מן הנצח. הייתי רוצה להיות מים."

 

"אילו מים היית רוצה להיות? מי ים מלוחים? מי שתייה מתוקים? מי נהרות עוצמתיים?" שאלתיה.

 

היא עצמה עיניה לדמיין, שתקה למספר שניות, נשמה אוויר עמוקות. "הייתי רוצה להיות מים קרים במערות אפלוליות הרחוקות מנגע האדם. הייתי רוצה לחוות את ההרמוניה המימית המוזיקלית הייחודית לזרימת המים - טיפה אחת אף פעם לא לבדה. בשונה מעכשיו."

 

חלפו לילות וימים עד שפגשתיה בשנית, על הגבעה המסולעת בקצה העיירה, עליה נהגתי לטפס מדי שבוע. תהיתי כיצד לא ראיתיה עד כה. השיחות שלנו מאז היו ארוכות ומלאות תוכן, עמוקות וצבעוניות.

 

היא הייתה נערה, בת שבע-עשרה בסך-הכל, אך עם ניסיון חיים לא דל. אני חושב שבאותם הימים רק קיוויתי שתהיה זו אהבת נעוריי. אולם את גיל נעוריי עברתי כבר לפני שנים, ועתה עיניי שונות משהיו אז. אז לא הייתה לי אהבת נעורים - היא חסרה לי מאוד בחיי.

 

אז כך אחת לתקופה היינו נפגשים בבית הנטוש עם הפסנתר המאובק. היה זה כמו מעין ריטואל. היינו יושבים שם בחושך. היא הייתה מנגנת במלוא תשוקתה, זורמת כמו מי נהרות צלולים, בהרמוניה - מלאה בחיות ורגש, מתענגת על כל צליל וצליל שהיא מפיקה. אני הייתי שם כמאזין, מביט בה, ונזכר באותם ימי ילדות בהם הייתי נוהג להאזין לנגינת הפסנתר של אחותי הגדולה.

 

כעבור תקופה אותם המפגשים הקסומים חדלו מלהתקיים. והרי היא גדלה, וכעת כבר אינני יודע היכן אותה למצוא. אך בליבי נותרה אותה האש, ובי בוערים הכיסופים לאותה הנערה שלמי נהרות ענוגים הייתה בנגינתה. היא חלחלה לנפשי כמי תהום. למים אין תחושת זמן - היא צדקה.

 

 

מוקדש לנערה הנצחית העונה לשם לילה.

 

נכתב על ידי Ob5cur3d , 21/4/2015 01:53   בקטגוריות מוזיקה, יצירות שלי, סיפרותי  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
22,540
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOb5cur3d אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ob5cur3d ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)