לא יודעת למה, אבל כבר כמה ימים (או שבועות) העצבים שלי נמתחים מכל דבר קטן, 

החבר משגע אותי, באמת, יש דברים שהוא עושה ולא שם לב אפילו שפשוט מטריפים אותי. 

נגיד הוא מעיר לי על הנהיגה שלי למרות שיש לי רשיון כבר שנים, ויותר מזה, יש לי רכב משלי ואני משתמשת בו בתדירות ממש גבוהה, או נגיד הוא קורא לי "שמנה" (בצחוק כמובן) אבל דווקא כשאני בבגד ים והכי חשופה מול כולם ובאמת השמנתי לאחרונה, או נגיד אני באה אליו הביתה והוא אפילו לא מפנה לי מקום לשבת, או נגיד כשהוא מבשל לי ואני רוצה לעזור אז כל מה שאני עושה לא מספיק טוב ולא עומד בסטנדרטים שלו, ואחרי כן אומר לי לפנות ולנקות את כל הכלים שהשתמש הם ובורח לחדר שלו בלי להציע עזרה, כאילו כל זה מובן מאליו... 

ככה כל מיני דברים קטנים שממש מעצבנים אותי לאחרונה.

אנחנו יוצאים כבר הרבה מאוד זמן ותמיד ידעתי שהוא לא הגבר הכי ג'נטלמן בעולם (למרות שייאמר לזכותו שלפעמים הוא ממש משתדל וגם אני מצידי לא החברה הכי מושלמת) אבל היה נחמד לפעמים אם הוא היה מנסה בתדירות יותר גבוהה לגרום לי להרגיש כמו נסיכה...

אני לא בחורה כזאת שחשוב לה שיפתחו לה את הדלת של האוטו או שיקרבו את הכיסא שלה כשהיא מתיישבת לשולחן או שיביאו לה פרחים ממתקים ותכשיטים, ממש לא, אבל מדי פעם חשוב לי לראות שזה לא מובן מאליו בעיניו שאנחנו ביחד. 

עוד חודש ושבוע אנחנו נעבור לגור ביחד, ואני מקווה שהכל ילך חלק, שהשהייה איתו לא תשגע אותי לעיתים יותר מדי קרובות ושנגיע ביחד למקום שבו שנינו נהיה מרוצים. 

אולי הסיבה שאני פתאום שמה לב לכל הדברים הקטנים האלה היא שאנחנו אוטוטו הולכים לגור ביחד, וזו התחייבות גדולה, ואני, למען האמת, דיי לחוצה לקראת זה. 

אבל יהיה בסדר,

לא?